מהמונפור שבגליל לפרוסיה

Galilee01

מבצר המונפור היה מהחזקים שבמבצרי הצלבנים בארץ ומרכזו של המסדר האבירי הגרמני — המסדר הטבטוני. ראש המסדר השלישי, הרמן פון זלצה, זיהה נכון את חוסר התוחלת של הצלבנים בלבנט והחל לכוון את המסדר לכיבושים בהונגריה ובפרוסיה. אולם, במשך חמישים שנה ניצב מרכזו של המסדר על שלוחה צרה מעל נחל כזיב — מבצר המונפור, שממנו יצאו האבירים לפשוט על אירופה לאחר כניעתם לסולטן הממלוכי ביברס.

ידין רומן

חורף 1191 היה קשה ביותר. הכוחות הצלבניים של מסע הצלב השלישי צרו על עכו זה שנתיים ימים, וכמעט נואשו מכיבוש העיר. ידי המגינים לא רפו. גשמי זעף ניתכו על בקעת עכו וכפור כיסה את הקרקע בשעות הבוקר. ארבעה חודשים נמשך החורף הקשה הזה — ארבעה חודשים של פגעי טבע, מגפות, פגעי מלחמה ורעב. צלבנים רבים ערקו מהמחנה הנוצרי, התאסלמו והצטרפו לצבאותיו של צלח א־דין.
באותה שנה התאספו במחנה הנוצרי שלרגלי חומות עכו מספר אבירים צלבנים וייסדו מסדר חדש — המסדר הצלבני הגרמני — שעתיד היה למלא תפקיד חשוב בתולדות אירופה. עד אותה תקופה השתייכו האבירים הגרמנים למסדר ההוספיטאלרי כאגף מיוחד דובר גרמנית. הייתה להם כנסייה משלהם בירושלים והם נבדלו, כמובן, מיתר ההוספיטאלרים בשפתם. אולם הארגון שנוסד עתה לרגלי חומות עכו היה, כנראה, חדש לחלוטין.

דווקא‭ ‬באותם‭ ‬ימים‭ ‬שבהם‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬הוצפה‭ ‬מאות‭ ‬אבירים‭ ‬מאירופה‭ ‬שבאו‭ ‬למסע‭ ‬הצלב‭ ‬הרביעי‭ ‬והחמישי‭, ‬ראה‭ ‬פון‭ ‬זלצה‭ ‬שכוח‭ ‬המשיכה‭ ‬של‭ ‬המזרח‭ ‬הולך‭ ‬ודועך‭ ‬עבורם‭, ‬על‭ ‬אף‭ ‬תהליכי‭ ‬הגידול‭ ‬וההתרחבות‭ ‬של‭ ‬האוכלוסייה‭ ‬הנוצרית‭.‬


הצלב השחור
ראשיתו של המסדר הייתה בבית חולים לטיפול באבירים גרמנים שקם בעכו על ידי שני סוחרים — ברמן וליבק — בהנהגתו של אדם בשם זיגבראנד. תחילה נבנה בית החולים מקרשים ומיריעות שנלקחו מאחת הספינות הגדולות שנמשו אל חוף ימה של עכו. ליד בית החולים הוכשר גם בית קברות מיוחד של גרמנים. ההתאגדות החדשה נראתה הגיונית, במיוחד לאור המתיחות ששררה בין הגרמנים לצרפתים במסע הצלב השלישי. במשך שמונה שנותיו הראשונות התקיים המסדר החדש כמסדר אד־הוק, עד שב־1198 קיבלו האבירים את ברכת האפיפיור והפכו אבירי מסדר צלבני חדש — "אבירי מרים הקדושה של הטבטונים". הם קיבלו על עצמם תקנון הדומה לזה של המסדרים הקיימים ואימצו לבוש ייחודי — גלימה לבנה שעליה רקום צלב שחור גדול.
בתחילה מספרם של אבירי המסדר הטבטוני היה זעום. בשנים הראשונות מנו שורותיהם לא יותר מארבעים איש, אולם עם הגידול באוכלוסייה הגרמנית והתבססות המסדר גדל גם מספר האבירים. ייתכן שהמסדר היה הופך אפיזודה היסטורית חולפת, לולא אדם אחד — ראש המסדר הרביעי, הרמן פון זלצה. מוצאו של פון זלצה היה ממשפחת אצילים חסרת ייחוס מתורינגיה, אולם בזכות כישוריו עלה בהירארכיה של המסדר עד שבשנת 1210 התמנה לראשו. פון זלצה ניחן בכושר ניתוח ארוך טווח. על פי תפיסתו, עתידם של הצלבנים בארץ ישראל היה חסר סיכוי. ממלכת ירושלים הצלבנית השנייה הייתה קטנה, שסועה, מוקפת אויבים ההולכים ומתחזקים וחסרת מקורות ומשאבים. עבור האביר האירופי הצעיר, השואף להתבסס ולהקים נחלה, ארץ ישראל לא הבטיחה דבר.
דווקא באותם ימים שבהם ארץ ישראל הוצפה מאות אבירים מאירופה שבאו למסע הצלב הרביעי והחמישי, ראה פון זלצה שכוח המשיכה של המזרח הולך ודועך עבורם, על אף תהליכי הגידול וההתרחבות של האוכלוסייה הנוצרית באירופה. רק מעט מהאוכלוסייה, הניח ראש המסדר, עתידה להגיע ולהתיישב בארץ ישראל. עתידם של הטבטונים, בראייתו של פון זלצה, יתבסס על ניצול נכון של עודפי האוכלוסייה הנוצרית בגרמניה והשתלבות בשאיפתם של שועי אירופה, רוזניה ומלכיה, להשתלט על האזורים ה"בלתי כבושים" במזרח אירופה — ארצות הפאגנים. כך "אימץ" פון זלצה עבור הטבטונים מטרה חדשה: השתתפות בהרחבת שטחי גרמניה אל אזורי הפרא הפאגניים והשתלבות ב"תנופה מזרחה" של עמי גרמניה.

עד‭ ‬אותה‭ ‬תקופה‭ ‬השתייכו‭ ‬האבירים‭ ‬הגרמניים‭ ‬למסדר‭ ‬ההוספיטאלרי‭,‬ כאגף‭ ‬מיוחד‭ ‬דובר‭ ‬גרמנית‭.‬ הייתה‭ ‬להם‭ ‬כנסייה‭ ‬משלהם‭ ‬בירושלים‭ ‬והם‭ ‬נבדלו‭,‬ כמובן‭,‬ מיתר‭ ‬ההוספיטאלרים‭ ‬בשפתם‭ .‬אולם‭ ‬הארגון‭ ‬שנוסד‭ ‬עתה‭ ‬לרגלי‭ ‬חומות‭ ‬עכו‭ ‬היה‭ ,‬כנראה‭,‬ חדש‭ ‬לחלוטי‭.‬

מימין: ‭ ‬צלבנים‭ ‬מגנים‭ ‬על‭ ‬חומות‭ ‬עכו‭. ‬הדגל‭ ‬השחור‭-‬לבן‭ ‬בשמאל‭ ‬התמונה‭ ‬הוא‭ ‬דגל‭ ‬טבטוני‭. ‬ציור‭ ‬של‭ ‬דומיניק‭ ‬פפטי‭. (‬Wikicommons‭)‬
משמאל: ‭ ‬אביר‭ ‬טבטוני‭. ‬הצלב‭ ‬השחור‭ ‬של‭ ‬הטבטונים‭ ‬הפך‭ ‬בהמשך‭ ‬לסמל‭ ‬פרוסי‭ ‬ומאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬לסמל‭ ‬נאצי‭. (‬Wikicommons‭)‬

מלחמת קודש
המבצע האירופי הראשון של המסדר נערך כשנה לאחר מינויו של פון זלצה. ב־1211 נענתה קבוצת אבירים טבטונים להזמנתו של אנדריאס השני, מלך הונגריה, לעזור לו בהגנה על גבולות ממלכתו בטרנסילבניה על ידי יישוב אזורים אלה באוכלוסייה נוצרית.
אנדריאס השני היה צלבן ותיק. הוא הוביל את גדודיו במסע הצלב של שנת 1217 — מסע הצלב שהפנה עורף לירושלים ויצא לסדרת כיבושים דווקא בצפונה של ארץ ישראל. לאחר שנת קרבות מלאת תהילה וחסרת תכלית החליט אנדריאס ששבועתו הצלבנית מולאה והגיע הזמן לחזור להונגריה, הפעם כגיבור לאומי. כדי להתפאר בהישגיו במלחמות למען ישו הביא מארץ ישראל את אחד הכדים ששימשו את ישו בנס היין בכפר כנא.
בשהותו בארץ הכיר מקרוב את האבירים הטבטונים ועמד על כישוריהם, אך בהונגריה התפרקה אחוות הלוחמים מארץ ישראל. תאוות השלטון של האבירים על השטחים שנכבשו הביאה לריבים בלתי פוסקים עם אנדריאס ולבסוף, בשנת 1225, לגירושם. למזלו של הרמן פון זלצה, ובזכות מדיניות הכיבוש האירופית שלו, הוזמנו הטבטונים על ידי הדוכס הפולני קונרד ממזוביה לעזור לו בהרחבת שלטונו לתחומם של הפאגנים הפרוסים. על סמך ניסיונו המר בהונגריה דרש הפעם הרמן פון זלצה — וקיבל — ריבונות לא רק על האזורים שיכבוש עבור פטרונו החדש, אלא גם על כל האזורים האחרים שיכבוש מידי הפרוסים. ב־1233 יצאו האבירים הטבטונים למסע צלב לכיבוש אדמות פרוסיה. מספרם היה עדיין קטן, אבל פון זלצה השכיל להביא מתנדבים גרמנים רבים שעזרו בכיבוש תמורת אדמות ונחלות באזורים הכבושים.
ב־1237 צירפו אליהם הטבטונים מסדר אבירים גרמני נוסף — מסדר אבירי החרב — שבינתיים עסקו בכיבושים באזור הים הבלטי מסביב לריגה. הרמן פון זלצה נפטר בשנת 1239 בסלרנו שבאיטליה. במשך כהונתו כראש המסדר הצליח להפוך אותו לאחד הגדולים באירופה — עם רכוש, נחלות ואוצרות רבים. עיקר פעילותו של המסדר התמקדה כעת במרכז ובמזרח אירופה. בשנת 1260 כבר היו למסדר 23 מבצרים בפרוסיה — מערכת הגנה יעילה על נחלותיו. ב־1261 מרדו הפרוסים במסדר ובעושי דברו, המתיישבים הגרמנים, מרד שדוכא בקושי רב.

בתחילה‭ ‬מספרם‭ ‬של‭ ‬אבירי‭ ‬המסדר‭ ‬הטבטוני‭ ‬היה‭ ‬זעום‭.‬ בשנים‭ ‬הראשונות‭ ‬מנו‭ ‬שורותיהם‭ ‬לא‭ ‬יותר‭ ‬מארבעים‭ ‬איש‭,‬ אולם‭ ‬עם‭ ‬הגידול‭ ‬באוכלוסייה‭ ‬הגרמנית‭ ‬והתבססות‭ ‬המסדר‭ ‬גדל‭ ‬גם‭ ‬מספר‭ ‬האבירים‭.‬

קרב גרונוולד. ציור של יאן מטייקו. איחוד בין ליטאים ופולנים למען הדיפת הגרמנים. (Wikicommons)

נטע זר
עם נפילת עכו ב־1291 הועבר מרכז המסדר לוונציה. ב־1309, בשל חשש מהתנכלותו של פיליפ הרביעי מלך צרפת, הועבר מרכז המסדר למבצר הטבטוני הענק במרינבורג (מלבורק) שבפולניה. מכאן ואילך הפך המסדר ממלכה לכל דבר, השולטת על פרוסיה ועל אזורים נרחבים ליד הים הבלטי. ארמונו של ראש המסדר במרינבורג הפך מרכזה השלטוני של הממלכה, אך התושבים והאצולה המקומית ראו באבירים הגרמנים שלטון זר.
ב־15 ביולי 1410, בשדות שבין טננברג וגרונוולד בואכה מבצר מרינבורג, התייצבו מול צבא האבירים הטבטונים צבאות פולניה וליטא. בסיומו של יום לחימה ארוך שבמהלכו נהרגו ראש המסדר ו־250 מאביריו, הובסו הטבטונים. חשיבותו של הניצחון הפולני הייתה הרבה מעבר לקרב הבודד של ה־15 ביולי; על אף העמידה העיקשת של מצבר מרינבורג, שעיכבה את התמוטטותו הסופית של המסדר, נשברו רוחם וכוח עמידתם של האבירים. ב־1466 התמוטט לחלוטין שלטון הטבטונים בארצות הבלטיות וב־1525 קרס שלטונם בפרוסיה. עם זאת, המסדר המשיך להתקיים בתצורות שונות עד שב־1809, במהלך המלחמות באוסטריה, ציווה נפוליאון על פיזורו, חילק את שארית אדמותיו והפכן לנחלת המחוזות שהקים. ב־1834 הוקם המסדר מחדש על ידי האוסטרים כמוסד דתי הקיים עד היום.

ב‮–‬1237‭ ‬צירפו‭ ‬אליהם‭ ‬הטבטונים‭ ‬מסדר‭ ‬אבירים‭ ‬גרמני‭ ‬נוסף‭ ‬‮—‬‭ ‬מסדר‭ ‬אבירי‭ ‬החרב‭ ‬‮—‬‭ ‬שבינתיים‭ ‬עסקו‭ ‬בכיבושים‭ ‬באזור‭ ‬הים‭ ‬הבלטי‭ ‬מסביב‭ ‬לריגה‭.‬

המונפור — מבצר החופש
במאי 1220 רכשו הטבטונים חלקת קרקע גדולה בגליל המערבי. הייתה זו תוספת משמעותית לנחלתם בגליל, שהשתרעה ממבצרם בטורון שבלבנון (שעל שמה נוסדה העיר טורון שבפולניה על ידי הטבטונים) ועד לים.
ב־1226 ניגשו הטבטונים לבניית המבצר הענק בנחל כזיב — מבצר מונפור. במקורות כונה המבצר בימיו הראשונים "מבצר החופש" או "מבצר הפרנקים", והחל משנת 1229 כונה "המבצר החדש". שמו בפי הטבטונים היה "שטרקנברג", שהוא תרגום שמו הצרפתי — 'ההר החזק' — לגרמנית. השמות הרבים שניתנו למבצר עוררו את החוקרים לחשוב שהוא נבנה קודם זמנם של הטבטונים, אך בעקבות סקר שערכו רפאל פרנקל ונמרוד גצוב במסגרת "סקר ישראל" התברר שמדובר כנראה במבצר הראשון והיחיד שהוקם על השלוחה הרמה הצופה אל עבר הנחל.
מכל מבצרי הצלבנים בארץ, המונפור הוא הדוגמה הנאה ביותר למבצר אירופי ימי־ביניימי. שרידיו מבצבצים מתוך סבך עצי אלון ירוקי־עד על שלוחה צרה המתנשאת לרום של כ־180 מטרים מעל נחל כזיב מצד אחד, ומעל נקיק צר ומיוער מהצד השני. דרך צרה ומתפתלת עולה בין אלונים אדירים אל שרידי מגדלי הענק והחומות המתנשאות. אין סיבה נראית לעין להקמת המבצר במקום הזה; שום דרך ראשית אינה עוברת בנחל כזיב וגם הדרכים שעברו אז בנחל ובסביבתו היו בעלות חשיבות מקומית בלבד. אין מהשלוחה אפשרויות תצפית אל ארצות האויב, והוא אפילו אינו ממוקם בנקודה בעלת יתרון הגנתי על יישובים ושדות חקלאיים מקומיים.
אין ספק שפתרון חידת הקמת המבצר טמונה בהבנת התהליכים שעברה הממלכה הצלבנית במאה ה־13, באישיותו של הרמן פון זלצה ובתוכניותיו עבור המסדר הטבטוני.
מבצר מונפור הוקם בימי ההתעצמות הטבטונית באירופה. הטבטונים לא היו אהודים במיוחד על חברי מסדר הצלבנים, שרובם היו צרפתים והתייחסו בחשדנות למסדר החדש המבוסס על התבדלות לשונית. עם התעצמות כוחותיו של המסדר באירופה ייתכן שהתגנב גם אלמנט של קנאה כלפי הגרמנים. אין ספק שהטבטונים חשו אי נוחות בתוך הכרך הצלבני הגדול, בירת הממלכה — עכו. העברת המרכז למונפור המבודד, המוקף שטחים טבטוניים היה מהלך נבון מבחינתם.
המונפור אכן הותאם למטרה זו. במרכז המבצר עמד אולם הטקסים הענק, שעל אף התמוטטות קירותיו אל תוך הנחל עדיין אפשר להבחין בהדרו שנחשף בחפירות של השנים האחרונות. היה זה אולם מרובע בגודל 400 מטרים רבועים, שעובי קירותיו הגיע לשני מטרים. במרכזו ניצב עמוד מתומן ענק וממנו נשלחו קשתות שתמכו בתקרה. בצידו המערבי של האולם היה מעונו של ראש המבצר — הקסטלן — ולידו חדר האוצר והארכיון הטבטוני. לא רחוק מהאולם ניצבה כנסייה מפוארת. כאן, מבודדים ומרוחקים מתהפוכות העולם, יכול היה הרמן פון זלצה לכנס את אביריו ולהתוות איתם את המשך תוכניות ההשתלטות על השטחים החדשים של פרוסיה המזרחית.
על גדת הנחל, מתחת למבצר, הקימו הטבטונים בית הארחה לאורחים מכובדים בתוך מבנה של טחנה ישנה. הטחנה עמדה בקצה סכר שיצר אגם יפה למרגלות המבצר. מבית הארחה זה, טוענת האגדה המקומית, הובילה מערכת מדרגות סודיות בתוך מנהרה אל הארמון. בחפירות שנעשו במשך השנים — כיום של אוניברסיטת חיפה — נמצאו בבניין קמרונות ופתחים שאולי קשורים למערכת זו.

לא‭ ‬בטוח‭ ‬שהממצאים‭ ‬בחפירות‭ ‬המונפור‭ ‬ענו‭ ‬על‭ ‬ציפיות‭ ‬החופרים‭. ‬נראה‭ ‬שהחיפוש‭ ‬שערכו‭ ‬גייסותיו‭ ‬של‭ ‬ביברס‭ ‬במבצר‭ ‬טרם‭ ‬הריסתו‭ ‬היה‭ ‬יסודי‭ ‬ביותר‭.‬ אחד‭ ‬הממצאים‭ ‬המעניינים‭ ‬היה‭ ‬גוש‭ ‬טבעות‭ ‬מתכת‭ ‬חלודות‭, ‬שרידים‭ ‬משריונו‭ ‬של‭ ‬אחד‭ ‬האבירים‭.‬

מצודת תבנין בלבנון. (Morphart Creation)

גמביט ממלוכי
רק דור אחד עבר מאז הקמת המבצר ועד ימיו האחרונים. ב־1266, לאחר שכבש את המבצר הצלבני הגדול בצפת, הופיע אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי, השליט הממלוכי הראשון עם גייסותיו המנצחים אל מול חומות המונפור. "התגוננות מתוך חומות וחפירים היא האמצעי המוצהר של המדינה הנוצרית המתנוונת", הצהיר ביברס. חייליו הממלוכים, לדבריו, עשויים מחומר אחר. "לא ביצורים, אלא סוסים, לא חפירים אלא חרבות, ולא חומות אלא אנשים". אולם אסטרטגיית התקיפה הזו לא עמדה לביברס מול חומות המונפור ולאחר קרב עיקש הצליחו הטבטונים לגרשו.
ב־1271 עמד ביברס שנית למרגלות חומות המבצר. הפעם, למרות הסלידה שלו מחומות ומצור, הביא עימו מכונות מצור משוכללות. רק לאחר שהצליחו המוסלמים למוטט קטע גדול מחומת התמך הדרומית החליט מפקד המבצר, יוחנן פון סאקסן, להיכנע. הסכם הכניעה אפשר לטבטונים מעבר חופשי לעכו, יחד עם ארכיונם — אחד המקורות הצלבניים החשובים ביותר ללימוד התקופה. ארכיון זה הועבר לוונציה לאחר כיבוש עכו ושרד עד ימינו. במצוותו של ביברס, נהרס מבצר המונפור עד יסודותיו, ולא הייתה לו תקומה עד עצם היום הזה.
ב־1926, בעקבות ניסיונותיו של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק להרחיב את האוסף הצלבני שלו, החליטו פרנסי המוזיאון שארץ ישראל היא מקום נוח לחפש בו ממצאים צלבניים. הם התקשו להעביר ממצאים חדשים מאירופה למוזיאון שבארצות הברית, והניחו שארץ ישראל המנדטורית תהיה מקור חדש ולא אכזב. לאחר ביקור מקדים בארץ נפל הפור על מבצר המונפור, וב־29 במרץ 1926 הגיעה משלחת של המוזיאון למקום. חודש ימים חפרה המשלחת בסיועם של כ־30 פועלים ממעיליא. ערמות של שפך הושלכו למדרון ונערך חיפוש דקדקני אחר שרידים.
בגמר החפירות נשארו חלק מאנשי המשלחת לניקוי האתר, שיפוצו וחיזוק קירותיו ועמודיו במלט. ב־11 במאי נפגשו נציגי מוזיאון המטרופוליטן עם נציגי מחלקת העתיקות המנדטורית במוזיאון רוקפלר, המוזיאון החדש שנפתח בירושלים, כדי לחלק את השלל. נציגי מחלקת העתיקות החליטו אילו ממצאים יישארו בארץ ואילו יועברו לארצות הברית.
לא בטוח שהממצאים בחפירות המונפור ענו על ציפיות החופרים. נראה שהחיפוש שערכו גייסותיו של ביברס במבצר טרם הריסתו היה יסודי ביותר. אחד הממצאים המעניינים היה גוש טבעות מתכת חלודות, שרידים משריונו של אחד האבירים. כיוון שהמבצר נהרס בשנת 1272, קטע שריון זה היה היחיד שנמצא אי פעם ושאפשר לכנותו שריון צלבני אמתי. מבין הממצאים האחרים שהגיעו למוזיאון ראויים לציין שני ברגי קשת, שני כלי ניתוח רפואיים ואצבעון כסף — האצבעון העתיק ביותר הידוע עד היום.
הממצא המעניין ביותר מן המונפור הושאר בארץ. מאז אותו מאי 1926 הוא שוכב במחסני מוזיאון ישראל, ירושה ממוזיאון רוקפלר. מדובר באבן צרה שאורכה כ־30 סנטימטרים ובה חרותים שקעים עם סמלים שונים: שושן צרפתי, מגן ועליו נשר, כוכבים ופסים עם דוגמאות. היות שהסמלים נחרתו באבן בצורת דפוס, הסיקו החוקרים שהיא שימשה לציור או לחקיקת הסמלים על עור או על קירות המבנה. העתק גבס של האבן נלקח למוזיאון בניו יורק ושם עורר את תשומת ליבו של הלמוט ניקל, אוצר הנשק והשריון.
ניקל בחן בדקדקנות את העתק האבן וזיהה את הפריטים החקוקים כסמלים של ראש המסדר, ששימשו רק אותו. הנשר שבתוך המגן היה חקוק במרכז הצלב של שריון החזה שנשא ראש המסדר. מגן זה היה הבסיס לסמלו של ראש המסדר, והופיע על חותמו. השושנים הן קצותיו של הצבר והזרוע הארוכה עם הדוגמה היא הצלב עצמו. רוחב הזרוע התאים בדיוק לרוחב השושנים, כך שניתן היה לחקוק את השושנים בצד הזרועות. על האבן מופיעים שני סוגים של דפוסי כוכבים — גדולים וקטנים, שגם הם שימשו את ראש המסדר: הקטנים שימשו עיטור על המגן להסוואת מסמרי החיבור, והגדולים היו חלק מסמלם של אבירי דוברין שהצטרפו אל הטבטונים. ייתכן שסמליהם הופיעו על שריונו של ראש המסדר.
בשנת 1244 שימש יוהנס "Niflanda" כמפקד מבצר מונטפור. שמו הוא שיבוש המושג הגרמני ליבלנד — כינוים של אבירי דוברין או אבירי אחוות החרב שהצטרפו גם הם לטבטונים. ייתכן שראש המבצר שמר לעצמו את הזכות לחקוק על שריונו ועל מגניו את הכוכב — זכר למסדר הקודם שבו היה חבר.
עוד נמצאו במונפור חלקים צבועים מהקשתות שתמכו את גג כנסיית המבצר. החלק הבולט שבהם הוא אותו שושן צרפתי, זהה לשושן החרות על האבן. ניקל בדק את מיקומו של השושן בתקרת הכנסייה והגיע למסקנה שכאשר בנו הטבטונים את המונפור, בימיו של הרמן פון זלצה, הצייר של תקרת הכנסייה שיבץ את סמלו של הרמן פון זלצה במפגש הקשתות שבגג. וכך, שנים רבות לאחר החפירות ב־1926, גילו החוקרים את משמעותה של אבן הדפוסים שממנה, ככל הנראה, הוטבע חותמו של ראש המסדר על מגינו ושריונו. דרישת שלום מהאיש שהוביל את המסדר מהמונפור לפרוסיה.

מבצר‭ ‬מונפור‭ ‬בגליל‭ ‬העליון ‭. (‬alefbet‭)‬

המונפור היום
בעשר השנים האחרונות פרופסור אדריאן בועז מאוניברסיטת חיפה מבצע את החפירות באתר. במהלך החפירות של 2017 הוא חשף חדר אוכל מהודר ועדויות למשחקי לוח ב'הר החזק'. המבצר היה מקום של מנהלה אזורית ונראה שהאבירים הגרמניים לא היו מהסוג המתנזר. "העדויות רומזות על כך. בחפירה של מוזיאון המטרופוליטן של ניו יורק מצאו נעל של ילד ואולי גם עדות על נוכחותן של נשים. נראה שבמצודה בקנה מידה שכזה היו גם נשים — טבחיות, מנקות ואולי גם נותנות שירותים אינטימיים יותר."
בשנת 2005 פרסמה אוניברסיטת איינסברוק מסמך היסטורי משנת 1253, הממוען לראש המסדר הטבטוני בממלכה הצלבנית. המסמך כולל דרישה של הקיסר הגרמני קונארד הרביעי — בנו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך השני — משליחו לארץ הקודש, הארכיבישוף הנבחר של פלרמו להוציא את הכתר מידי המסדר הטבטוני ולהחזיר אותו לממלכה הארמנית, למלך היטום. היה זה הכתר שאביו, פרידריך השני, נתן למשמרת למסדר הטבטוני בזמן מסע הצלב שלו, שנערך בשנת 1229-1228.
האם ייתכן שהכתר הוחבא במבצר המונפור? "אי אפשר לדעת," אומר בועז. "אבל אם המסמכים שרדו, אולי שרד גם הכתר."

למנוי על ארץ וטבע לחצו כאן

עלייתו ונפילתו של המלך הצדיק

Josia05

יאשיהו‭ ‬מלך‭ ‬יהודה‭ ‬נאבק‭ ‬בכל‭ ‬מאודו‭ ‬לביסוס‭ ‬פולחן‭ ‬ה‭' ‬ולביטול‭ ‬כל‭ ‬עבודה‭ ‬זרה‭, ‬אך‭ ‬אדיקותו‭ ‬לא‭ ‬עמדה‭ ‬לזכותו‭ ‬כשניצב‭ ‬מול‭ ‬פרעה‭ ‬נכה‭, ‬מלך‭ ‬מצרים‭. ‬סיפור‭ ‬מותו‭ ‬הטראגי‭ ‬הפך‭ ‬למיתוס‭ "‬הקרב‭ ‬האחרון‭" ‬בהר‭ ‬מגדון‭ – ‬הוא‭ ‬ארמגדון‭.‬

שלוש מאות שנה, מאז סופה של המאה התשיעית לפנה"ס ועד למאה השביעית לפנה"ס, נשלט העולם העתיק על ידי האימפריה האשורית. בשיאה השתרעה האימפריה ממצרים עד גבולות פרס וכללה בתוכה, לראשונה בהיסטוריה, את כל ה"קשת הפורייה". ללבנט הגיעה האימפריה בימי שלמנאסר השלישי (824-858 לפנה"ס). עם עלייתו לשלטון יצא שלמנאסר למערב, למסע מלחמה ראשון מתוך חמישה. כנגדו התייצבה קואליציה של 12 "מלכי חוף הים", ביניהם אחאב מלך ישראל. הצבאות הניצים נפגשו בכרכר שעל נהר האורונטוס, בצפון סוריה.
"הם נערכו ועלו עליי למלחמה. נלחמתי עימם בעזרת העוצמה שנתן לי האל אשור, והנשק העז שהעניק לי האל נרגל ההולך לפניי, והנחלתי להם תבוסה מן קרקר ועד העיר. פיזרתי את גוויותיהם ומילאתי את המישור בחייליהם הנפוצים… חציתי את נהר ארנת על גבי גוויותיהם, לפני שהיה שם גשר. בשעת הקרב לכדתי את מרכבותיהם וסוסיהם הרתומים לעול" (כתובת הנצחון של שלמנאסר בארמונו).

המלך חזקיהו. (Unknown author)


אולם שלמנאסר לא הצליח לפרוץ מערבה. רק בשנת 841 לפנה"ס, לאחר המרד נגד חזאל מלך דמשק ומרד יהוא נגד אחאב, התפרקה הקואליציה ושלמנאסר הצליח לנצח את מלך דמשק בקרב באזור החרמון — אך דמשק לא נכבשה. הוא המשיך משם לאזור הכרמל, צור וצידון תוך שהוא מקבל מס־כניעה ממלכי האזור, כולל ממלך ישראל יהוא בן עמרי.
יעברו עוד שמונים שנה עד לימי תגלת פלאסר השלישי, שבמהלכם ייפול לידי האשורים כל הלבנט כולל ממלכת ישראל וממלכת יהודה שייאלצו לשלם לו מס. האשורים שמרו על השקט באימפריה רחבת הידיים על ידי הגליות המוניות של השכבה השלטת ושל חלקים גדולים בממלכות שהעזו למרוד.
תגלת פלאסר השלישי נפטר בשנת 727 ושלמנאסר החמישי ירש אותו. המלך החדש חילק את האימפריה האשורית לפחוות והחליף מלכים מרדניים במושלים אשורים נאמנים. בימיו קשר הושע בן אלה, מלך ישראל, ברית עם מלך דמשק ועם המצרים לתכנון מרד באשור. ראשית יצאו שני הקושרים למלחמה באחז מלך יהודה, שהתנגד להצטרפות למרד. אחז ביקש עזרה מהאשורים שהגיעו והטילו מצור על דמשק ועל שומרון, בירת ממלכת ישראל. שלמנאסר ככל הנראה נפטר או הודח בזמן המצור על ידי שר צבאו, סרגון השני, שסיים את המצור על שומרון והגלה את אוכלוסיית ממלכת ישראל למסופוטמיה. סרגון נהרג בקרב ובנו סנחריב ירש את הכתר האשורי בסוף המאה השמינית לפנה"ס.

יעברו‭ ‬עוד‭ ‬שמונים‭ ‬שנה‭ ‬עד‭ ‬לימי‭ ‬תגלת‭ ‬פלאסר‭ ‬השלישי‭, ‬מלך‭ ‬אשור‭, ‬שבמהלכם‭ ‬ייפול‭ ‬לידי‭ ‬האשורים‭ ‬כל‭ ‬הלבנט‭ ‬כולל‭ ‬ממלכת‭ ‬ישראל‭ ‬וממלכת‭ ‬יהודה‭ ‬שייאלצו‭ ‬לשלם‭ ‬לו‭ ‬מס‭. ‬האשורים‭ ‬שמרו‭ ‬על‭ ‬השקט‭ ‬באימפריה‭ ‬רחבת‭ ‬הידיים‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הגליות‭ ‬המוניות‭ ‬של‭ ‬השכבה‭ ‬השלטת‭ ‬ושל‭ ‬חלקים‭ ‬גדולים‭ ‬בממלכות‭ ‬שהעזו‭ ‬למרוד‭.‬

מותו של סרגון השני עורר מחדש את הבחישה המצרית למרד באשור. עם תחילת מלכותו של חזקיהו, בנו של אחז, ועיסוקיו של סנחריב במרידות בצפון ממלכתו מתעוררים שוב ניסיונות מרד באשור בחסות מצרים. למרות אזהרותיו של הנביא ישעיהו שלא להסתמך על המצרים, חזקיהו משתתף בברית נגד אשור והיה כנראה בין מנהיגי המרד. הרפורמה הדתית הגדולה בימיו של חזקיהו כללה גם הסרת סמלי הכניעה לאשור בירושלים והפסקת תשלום המס תוך משא ומתן לא רק באמצעות משלחת היורדת למצרים, אלא גם באמצעות נציגים של מרדוך בלאדן, מלך בבל שמרד אף הוא באשור, המגיעים לירושלים.
בשלוש שנות מלכותו הראשונות עסק סנחריב בדיכוי המרד במזרח, בעיקר זה של מרדוך בלאדן. בשנה הרביעית למלכותו, 701 לפנה"ס, הוא פונה לטפל במורדים במערב. צידון החזקה נכבשת, ראשי הממלכות מסביב ולאורך החוף עד עזה נכנעים ומחדשים את תשלום המס. המצרים אכן שולחים כוח צבאי לדרום ארץ ישראל — אבל הוא מובס עד מהרה על ידי האשורים. כל ערי ממלכת יהודה נופלות לידי הצבא האשורי המטיל מצור על ירושלים. לחזקיה אין מוצא אחר — הוא נכנע לאשורים, משלם מס כבד על בגידתו, מציב מחדש את האלים האשורים בבית המקדש ומחדש את המס השנתי.

מנשה חוזר בתשובה, דברי הימים ב, פרק ל"ג, א-י"ג. (the Providence Lithograph Company)


בימי אסרחדון, יורשו של סנחריב, הגיעה האימפריה האשורית לשיא גדולתה. יורשו אשורבניפל, אחרון המלכים האשורים העוצמתיים, הציב את גבולות האימפריה האשורית על גבול מצרים. עם מותו של אשורבניפל בשנת 631 לפנה"ס זעזעו מאבקי ירושה ומרידות את האימפריה והקימו לה אויבים חדשים — בבל ומדי.
האימפריה הענקית התמוטטה במהירות עד שבשנת 612 לפנה"ס נכבשה נינווה בירתה על ידי הכוחות המשותפים של מדי ובבל. מעטים ביכו את נפילת אשור. "נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ; נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל-הֶהָרִים, וְאֵין מְקַבֵּץ" (נחום, פרק ג) — ביטא הנביא נחום את שמחתו על נפילתה של האכזרית באימפריות העולם העתיק.
עם התמוטטותה של אשור נקראו צבאותיה מזרחה, להגן על בירת האימפריה נגד המורדים ממזרח. לנעליה של אשור נכנסו המצרים, שנאבקו עד כה באשורים נגד כיבוש ארצם ועתה פנו להצלת אויביהם משכבר במטרה למנוע הקמת אימפריה בבלית על חורבות אשור. צבאות מצרים יצאו להגן על אשור במלחמות שבמזרח והצליחו לדחות את נפילתה במספר שנים. בשנת 605 לפנה"ס, לאחר תבוסת אשור ומצרים בקרב כרכמיש, חדלה אשור מלהתקיים.

הרפורמה‭ ‬הדתית‭ ‬הגדולה‭ ‬בימיו‭ ‬של‭ ‬חזקיהו‭ ‬כללה‭ ‬גם‭ ‬הסרת‭ ‬סמלי‭ ‬הכניעה‭ ‬לאשור‭ ‬בירושלים‭ ‬והפסקת‭ ‬תשלום‭ ‬המס‭ ‬תוך‭ ‬משא‭ ‬ומתן‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬באמצעות‭ ‬משלחת‭ ‬היורדת‭ ‬למצרים‭, ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬באמצעות‭ ‬נציגים‭ ‬של‭ ‬מרדוך‭ ‬בלאדן‭, ‬מלך‭ ‬בבל‭ ‬שמרד‭ ‬אף‭ ‬הוא‭ ‬באשור‭, ‬המגיעים‭ ‬לירושלים‭. ‬

רפורמה דתית וביטול פולחן זר
חזקיהו לא האריך ימים לאחר ניסיון המרד באשור. אומנם הרפורמה הדתית שביצע בממלכה זכתה לשבחים מצד הנביאים והמקרא: "הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב, י"ח). עם זאת, על אף החזרה בתשובה הממלכתית, המרד נגד אשור היה אסון והותיר את הממלכה מרוששת לחלוטין.

מותו של המלך יאשיהו. ציורו של פרנצ'סקו קונטי.


את ממלכת יהודה ההרוסה ירש מנשה, בנו של חזקיהו, שעלה לשלטון בשנת 697 לפנה"ס בהיותו בן 12. מנשה השכיל לשמור על יחסים טובים עם האשורים ובמשך 55 שנות שלטונו, תקופת השלטון הארוכה ביותר מבין כל מלכי יהודה או ישראל, פרחה ממלכת יהודה והתעשרה. לאחר נפילת ממלכת ישראל הגיעו ליהודה פליטים רבים שהגדילו את אוכלוסיית ירושלים פי עשרה והכפילו את שטחה של העיר. מנשה ביטל את הרפורמה הדתית של חזקיה, הבטיח חופש פולחן לכול והעמיד מחדש את כל השיקוצים והגילולים שנביאי השם התנגדו להם. בנו של מנשה, אמון, מלך שנתיים בלבד עד שנרצח בידי קושרים — כנראה מחוגי הנביאים. "עם הארץ" התנגד למרד, היכה את הקושרים והמליך את יאשיהו, בנו בן השמונה של אמון, תחתיו.
יאשיהו הנהיג מחדש רפורמה דתית מרחיקת לכת ביהודה שבמרכזה כתיבת ספר דברים ופיתוח הנרטיב על הממלכה הגדולה של דוד ושלמה שבה יהודה וישראל הם עם אחד. בהשראת הרפורמה השקיע יאשיהו מאמצים גדולים בביעור הפולחן הזר ובריכוז עבודת ה' בירושלים עד כדי ביטול הבמות שבנה שלמה, שאפילו חזקיה לא נגע בהן מפאת כבודו של המלך המיתולוגי. התמודדותו של יאשיהו עם נושא העבודה הזרה מסופרת בכתובים באריכות, תוך תיאור טיהור הפולחן וריכוזו. "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם… וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל… וְהִשְׁבִּית… וַיְקַטֵּר… וַיֹּצֵא… וַיִּשְׂרֹף… וַיָּדֶק… וַיַּשְׁלֵךְ… וַיִּתֹּץ… וַיָּבֵא… וַיְטַמֵּא… וְנָתַץ… וְטִמֵּא… וַיַּשְׁבֵּת… שָׂרַף… נָתַץ הַמֶּלֶךְ… טִמֵּא הַמֶּלֶךְ… וְשִׁבַּר… וַיִּכְרֹת…" (מלכים ב, פרק כ"ג). יאשיהו דבק במשימתו בצורה כה יסודית ומדויקת עד שבסיום המהלך מעיד עליו הכתוב: "וְכָמֹוהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹוהוּ".
עם זאת, אולי כהסבר על העתיד להתרחש, מוסיף המקרא: "אַךְ לֹא-שָׁב יְהוָה, מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר-חָרָה אַפּוֹ, בִּיהוּדָה–עַל כָּל-הַכְּעָסִים, אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ, מְנַשֶּׁה". האם אין בכוח תשובתו המאוחרת של יאשיהו להציל את יהודה וירושלים? שליחי המלך פונים ושואלים את חולדה הנביאה, וזו מעבירה מסר חד משמעי שהאל לא חזר בו מכעסו. לגבי יאשיהו עצמו היא מוסיפה: "לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל-אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא-תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ, בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר-אֲנִי מֵבִיא עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה." (מלכים ב, פרק כ"ב, כ).

ירמיהו‭, ‬שתיאר‭ ‬את‭ ‬יאשיהו‭ ‬כמלך‭ ‬צדיק‭ ‬‮—‬‭ "‬וְעָשָׂה‭ ‬מִשְׁפָּט‭ ‬וּצְדָקָה‭ ‬אָז‭ ‬טוֹב‭ ‬לוֹ‭. ‬דָּן‭ ‬דִּין‭ ‬עָנִי‭ ‬וְאֶבְיוֹן‭" (‬ירמיהו‭ ‬כ‭"‬ב‭, ‬ט‭"‬ו‭-‬ט‭"‬ז‭) ‬‮—‬‭ ‬גם‭ ‬הוא‭ ‬שותק‭ ‬וכנראה‭ ‬כואב‭ ‬את‭ ‬המוות‭ ‬הנורא‭.‬

הקרב האחרון
היעלמותה הפתאומית של אשור מעודדת את יאשיהו לנסות ולהשתלט על השטחים של ממלכת ישראל לשעבר. עד כמה הצליח בכך — לא ברור, אבל בכל מקרה הדבר עומד בסתירה לכוונותיה של מצרים.
כמעין סיפא, לאחר תיאור ימיו של יאשיהו והרפורמה שהנהיג, מוסיף המקרא שני פסוקים: "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִידּוֹ כִּרְאֹותוֹ אֹתוֹ. וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִידּוֹ וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַים וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ" (מלכים ב, כ"ג, פסוקים כ"ט-ל).
הסיפור סתום. מדוע יאשיהו הלך להילחם במעצמה הגדולה של אותם ימים? יכול היה להתעלם מהמצרים שעברו במגידו, הרי פרעה הכריז שאין לו עניין להילחם בו. אבל יאשיהו יצא לקרב ונהרג וכך איבדה ממלכת יהודה את עצמאותה. מותו של יאשיהו בקרב גם היווה סתירה לנבואתה של חולדה: "לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹותֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם" (מלכים ב, כ"ב, פסוק כ) ומן הסתם גרם למשבר אמוני גדול.
ספר מלכים שותק. ישנה תחושה שהסיפור כל-כך כאב לכותב, שהעדיף להוסיף אותו ברמז בלבד. ירמיהו, שתיאר את יאשיהו כמלך צדיק — "וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן" (ירמיהו כ"ב, ט"ו-ט"ז) — גם הוא שותק וכנראה כואב את המוות הנורא.
האם יאשיהו הרחיב את הקשרים שקשר חזקיהו עם ממלכת בבל העולה? מסופר בספר ישעיהו: "בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן-בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ-בָּבֶל, סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל-חִזְקִיָּהוּ: כִּי שָׁמַע, כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ." (ישעיהו ל"ט). בזמנו הזהיר ישעיהו את חזקיהו שלא יעז לכרות ברית עם הבבלים כנגד אשור, אבל הקשר היה קיים. אולי יאשיהו יצא למגידו כדי לעצור את המצרים בדרכם להצטרף למלחמה של אשור נגד הבבלים?
ספר מלכים אינו מדבר על מלחמה שאותה ערך יאשיהו עם פרעה נכה. בספר דברי הימים, המאוחר יותר, ישנה גרסה אחרת שבה יאשיהו "יוצא לקראת" פרעה נכה שמבקש ממנו לא לצאת למלחמה נגדו. יאשיהו נלחם בו בכל זאת בבקעת מגידו ואז נפגע "מהיורים". הוא נלקח לירושלים ושם מת מפצעיו. על פי גרסת ספר מלכים, מצווה פרעה על יאשיהו להגיע לפניו למגידו ואז "המיתו במגידו כראותו אותו".
המקרא מעיד על כוונותיו של פרעה נכה לחזור ולהשתלט על ארץ ישראל. לאחר מות יאשיהו "וַיִּקַּח עַם-הָאָרֶץ, אֶת-יְהוֹאָחָז בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ, תַּחַת אָבִיו… וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם… וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, במלך (מִמְּלֹךְ) בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּתֶּן-עֹנֶשׁ, עַל-הָאָרֶץ, מֵאָה כִכַּר-כֶּסֶף, וְכִכַּר זָהָב. ויַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת-אֶלְיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ, תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ, יְהוֹיָקִים; וְאֶת-יְהוֹאָחָז לָקַח, וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם." (מלכים ב, פרק כ"ג, ל-ל"ד). כך הסתיים הסיפור על הצדיק שבמלכי יהודה שחזר בתשובה בכל ליבו, אך מת בידיו של מלך מצרים.

מותו‭ ‬של‭ ‬המלך‭ ‬יאשיהו‭ ‬במגידו‭ ‬יתורגם‭ ‬לאחר‭ ‬מותו‭ ‬לקרב‭ ‬האחרון‭ ‬שעוד‭ ‬יבוא‭ ‬בין‭ ‬כוחות‭ ‬הטבע‭ ‬ולרע‭, ‬למלחמת‭ ‬גוג‭ ‬ומגוג‭ ‬בהר‭ ‬מגדון‭, ‬היא‭ ‬מגידו‭ ‬‮—‬‭ ‬או‭ ‬בתרגום‭ ‬היווני‭ "‬ארמגדון‭".‬

האבל והנבואה הקודרת
הטראומה על מותו של המלך הצדיק הייתה גדולה. "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת." (דברי הימים ב, פרק ל"ה, כ"ה) — חז"ל זיהו את הקינה של ירמיהו עם פרק ד של מגילת איכה. הנביא צפניה בן כושי, בן גדליה, בן אמריה בן חזקיה חי אף הוא בימיו של יאשיהו ועל פי הייחוס שהוא מביא בספרו אולי היה מצאצאיו של חזקיה, כלומר מקורב מאוד ליאשיהו. בספרו הקצר ובו שלושה פרקים בלבד הוא מתאר את "יום ה'" שבו יענשו אלה שאינם נאמנים לאלוהים מבין תושבי יהודה כמו גם פלשת, עמון, מואב ואשור. המוטיב הזה של יום קרב אחרון, יום אחרית הימים, מתואר בפירוט בספר זכריה כאשר "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרמון בבקעת מגדון".

ארבעת פרשי האפוקליפסה, ציורו של Vasnetsov Viktor, 1887.


המלחמה הגדולה הזו, עם פירוט הכוחות הלוחמים, מופיעה כמוטיב חשוב בספר חזון יוחנן בברית החדשה: "כִּי רוּחוֹת הַשֵּׁדִים הֵנָּה וְהֵן עֹשׂוֹת אוֹתוֹת וְיֹצְאוֹת אֶל־מַלְכֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל כֻּלָּהּ לְאָסְפָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל יוֹם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת׃ הִנְנִי בָא כְּגַּנָּב אַשְׁרֵי הַשֹּׁקֵד וְשֹׁמֵר אֶת־בְּגָדָיו פֶּן־יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת־עֶרְוָתוֹ׃ וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן׃". מותו של המלך יאשיהו במגידו יתורגם בעתיד לקרב האחרון שעוד יבוא בין כוחות הטוב לכוחות הרשע, למלחמת גוג ומגוג בהר מגדון, הוא מגידו — או בתרגום היווני "ארמגדון".

למנוי על ארץ וטבע לחצו כאן

טיול עירוני, מוזיאון, יקב ונופש

קיץ בגליל

במיוחד לקוראי האתר ארבע הצעות לבילוי

בין‭ ‬החומות: יום‭ ‬סיור‭ ‬בעכו‭ ‬העתיקה

ב־20 במרץ 1799, הטיל נפוליאון מצור על עכו — יעד חשוב בדרכו לבסס לעצמו אימפריה במזרח. המצביא בן השלושים היה בתחילת דרך צבאית מסחררת, וניחן בכישרון אסטרטגי וצבאי שאף צבא לא הצליח עד אז לעמוד מולו. מולו ניצב מושל עכו, אחמד אל ג'זאר. נפוליאון ציפה שעכו תיפול תוך ימים ספורים, כאשר צבאו נוחל בינתיים הצלחות מסביב, כולל אחד מגדול ניצחונותיו — קרב התבור. אבל עכו לא נפלה. העיר עמדה איתנה, כאשר מהים היא נעזרת בצי הבריטי. 54 ימים נמשך המצור, עד ש נפוליאון וויתר, והחליט לסגת חזרה למצרים ולסיים את ההרפתקה שלו במזרח.
עכו היא אחת הערים העתיקות ביותר בארץ. עברו והתגוררו בה הפיניקים, היוונים, הרומאים, המוסלמים, הצלבנים, הממלוכים, התורכים והבריטים. ההיסטוריה המרתקת שלה מציצה מתחת למבנים העתיקים.
אי אפשר להכיר לעומק את כל פרקיה של עכו ביום סיור קצר. אבל בהחלט אפשר לראות את האטרקציות המרכזיות — ואז לחשוב על המשך.
יום סיור בעכו כדאי שיתחיל במרכז המבקרים בחצר המצודה, "ממלכת האבירים". כאן אפשר לצפות בסרט קצר על עכו ולצאת לסיור עם מכשיר הדרכה קולי. ראשיתו של כל סיור בעכו הוא ביקור במצודה הצלבנית הגדולה, מצודת רובע המסדר הצלבני ההוספיטלרי, אחת המצודות הצלבניות הגדולות בעולם. במקום, ("אולמות האבירים") שרידים של המרכז ההוספיטלרי הגדול שבו אפשר לראות את מקומות ההתכנסות של האבירים, הלינה, חדר האוכל, הכנסייה והחצר הפנימית. במרחב העצום של המצודה הוקם "רחוב אומנים" שבו מוצגות יצירות של אומנות עתיקה ואפשר להתנסות במשחקים של ימי הביניים.
מהמצודה נצא לביקור בחמאם התורכי המחודש. לוותיקים שבינינו החמאם מוכר כמקום שבו החלה הפריצה לכלא עכו (והוא מופיע בסרט "אקסודוס", כאשר פול ניומן עובר בין המתרחצים ומצווה עליהם לשתוק). כיום מוצגת במקום חווית מולטי־מדיה המתמקדת בסיפורו של הבלן האחרון. מבעד לעיניו של הבלן מתוארת ההיסטוריה העותומנית של עכו.
משם נעבור לביקור במוזיאון עוקשי לאמנות מודרנית, המציג תערוכות מתחלפות. כיום מוצגת במוזיאון התערוכה "שני צלמי רחוב". משם אפשר לעבור למוזיאון האתנוגרפי של העיר, "אוצרות בחומה".
כדי להרגיש מעט טמפלרים נרד למנהרת הטמפלרים, מנהרת מילוט ומסלול תת־קרקעי החוצה את עכו ממזרח למערב. המנהרה מרוצפת במשטחי עץ מעל המים הזורמים בקרקעיתה ולאורך המסלול מוצגת חווית מולטי-מדיה.
בצהריים נצא לסיור בשווקים של עכו העתיקה. תבלינים, דגים, מתנות וכמובן חומוס — יש הטוענים הטוב בארץ. מי שאינו מסתפק בחומוס יוכל לגשת למסעדה כשרה חדשה במתחם המצודה, או לדגום את שפע מסעדות השף ודוכני האוכל במרחבי העיר העתיקה.
לאחר שנשבע נרד לנמל שבו אפשרויות שיט שונות. נציץ גם אל מגדל השעון התורכי המפורסם, עם שלל סמליו ועיטוריו בחזית של חאן אל עומדאן, אחד משלל החאנים העתיקים של עכו. האם זה המקום שבו התארח מרקו פולו בדרכו לסין? לא בטוח, מרקו פולו מתאר את ביקורו בעיר, אבל עכו עוד שומרת כמה סודות לעצמה.

אולמות האבירים (צילום: אלה לייטוס)

במהלך הקיץ מוצע כרטיס מבצע משולב לכל האתרים במחיר של 30 שקלים בלבד.
במנהרת הטמפלרים יש לבדוק זמינות הביקור, לאור עבודות שיפוץ ביציאה המערבית של המנהרה. לפרטים נוספים: החברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת 04-9956706/7
www.go-akko.com

מוזיאון‭ ‬חצר‭ ‬היישוב‭ ‬הישן

המוזיאון מקיים סיורים תיאטרליים, מוזיקליים וקולינריים לקהל הרחב ולקבוצות מאורגנות, כמו גם פעילות חווייתית למשפחות בחופשות מערכת החינוך
בהתאם להנחיות הממשלה, המוזיאון חזר לפעילות במגבלות מסויימות החל מתאריך 19.5.2020. כעת המוזיאון פתוח לביקורי קבוצות / משפחות וכן לאירועים קטנים בלבד ובתיאום מראש. ניתן לתאם פעילות בטלפון 02-6276319, בפניה בעמוד “צור קשר” באתר האינטרנט או בפנייה באמצעות הפייסבוק.

פעילות קיץ לכל המשפחה

סיור מומחז ברובע היהודי
סיור יום חמישי, בשעה 17:00
ויקטור מיוחס הוא בעל עסק מצליח מאד בשוק המקומי. למרות השבוע העמוס, השיא מגיע תמיד לקראת סוף השבוע, שעות ספורות לפני שבת קודש. בסיור זה קצת לפני שבת נתלווה אל האיש הכי עסוק ברובע היהודי, בהכנות הקדחתניות שלפני היום הקדוש, סודות החמינדוס של אשתו שתחיה, סיפורי שבת ומעשיות, וטיפים איך להיות מוכנים קצת לפני שבת קודש…

אירועים קודמים:
אירוע ספרותי בעקבות יהודה עמיחי
לרגל יום ירושלים, מוזיאון חצר הישוב הישן קיים אירוע ספרותי — בעקבות יהודה עמיחי שירתו ויחסו לירושלים. אפשר לצפות באירוע ביוטיוב.
אירוע ספרותי בעקבות חיים גורי
במלאת שנתיים ללכתו של המשורר חיים גורי ולרגל חודש העצמאות והזכרון נערך אירוע בו הוקראו שיריו ושירים בהשראתו.

מוזיאון חצר הישוב הישן, אור החיים 6, ירושלים, www.oyc.co.il

משק היין הנס שטרנבך

כרם‭ ‬ג‭'‬נבא

ביקור במשק היין הנס שטרנבך

לכרם הוותיק של משק היין קוראים כרם ג'נבא, משום שהוא נטוע למרגלות ח'רבת ג'נבא א־תחתא, בנחל חכליל התחתון, לא הרחק משפכו אל נחל האלה.
ח'רבת ג'נבא היא אתר רווי בהיסטוריה: בשנת 634 נערך כאן קרב אג'נאדיין שבו ניצחו הערבים את הביזנטים, וחדרו אל מרכז הארץ. ניתוח התיאור המקראי של מחנה הפלשתים במערכה שנסתיימה בדו־קרב בין דוד לגלית, מביא למסקנה ששלוחת ג'נבא היא "אפס־דמים" — מקום המפקדה הפלשתית, ממנה יצא גלית לחרף את מערכות ישראל.
הכרם נטוע באדמת סחף חומה, קלה יחסית, שטופה ומנוקזת היטב, ענייה בגיר חופשי ועשירה בחלוקים. הכרם ניחן במיקרו אקלים ייחודי, המצטיין בלילות קרים במיוחד גם בקיץ, דבר התורם להבשלה מאוחרת של הענבים ולבניית הארומה והצבע שלהם.
לאחרונה היקב נפתח מחדש לביקורים ולקניית יין. בימי שישי ושבת מתקיימים ביקורים בכל שעה עגולה מ־17:00-10:00.
ביקור ביקב יכול להוות פתיחה, או סיום, של טיול בסביבה: יער בריטניה, בית גוברין, שמורת נחל דולב ועוד. בגלל וירוס הקורונה כל הביקורים (גם אלה בשישי ובשבת) הם בתיאום מראש בלבד.
גם המסעדה פתוחה לקהל הרחב בשישי ובשבת. גם כאן בתיאום מראש בלבד. בימות השבוע המסעדה מארחת קבוצות (מ־10 משתתפים ויותר) בתפריט קבוע מראש ובתיאום מראש בלבד. 

משק 83, גבעת-ישעיהו, 02-9990162
נייד גדי: 052-3859926
www.hsw.co.il
sk-gadi@zahav.net.il

האוהלים הממוזגים בחאן אל על

חדש בחאן אל על ברמת הגולן,
אוהלים משפחתיים ממוזגים!

באוהלים דשא סינטטי, מזרנים, מקרר מיני בר ומזגן. בכל אוהל נכנסים בין ארבעה לשבעה אנשים.
לרשות האורחים שירותים ומקלחות משותפים ומטבחון משותף ובו מקרר, כיריים, שולחן עבודה וכיור כמו גם ברז עם מים קרים.
מחוץ לכל אוהל יש שולחנות, ספסלי ישיבה ומנגל.
בחאן ניתן להשכיר אופניים ולצאת לטיול חמורים.
המתחם נמצא 5 דקות הליכה לתחילת מסלול נחל אל על.
077-9977998
chanelal.com

למסלולים נוספים וכתבות מרתקות רכשו מנוי לארץ וטבע

מורים את הדרך

מכתש רמון צילום: יבגני סובבוצקי

צונאמי גדול עובר על העוסקים בתיירות, חוץ ופנים. במרץ ואפריל שמענו את הסיפורים על הטבע המשתקם וחוזר לאיתנו ועל החורף רב המשקעים שעבר עלינו והעלה פריחה שלא נראתה כמותה שנים רבות. הכינרת התמלאה עד אפס מקום, גשר דגניה נפתח והמים לחכו את קצה המדשאות של בתי המלון שלא ראו כינרת מלאה שכזו מזה 19 שנה.
אך, אפריל התחלף במאי וביוני, ועכשיו אנחנו בפתחו של הקיץ. מורי הדרך והעוסקים בתיירות נותרו כמעט ללא פרנסה. רבים שעסקו בתיירות חוץ נותרו ללא הכנסה כלל — ולא נראה האופק שבו יחזרו התיירים לישראל. בינתיים חלק ממורי הדרך הגבירו את פרנסתם בתיירות הפנים, אך זו לא תוכל לשרת את כלל המדריכים.
"שנים אני עוסק בהדרכה, מקצוע שאני אוהב במיוחד", שח לי השבוע מי שהקים בעשר אצבעותיו עסק תיירותי לתפארת. "לא חשבתי מעולם, שלאחר שלמדתי והשתלמתי והעמקתי בחוויה הזו של קירוב המטיילים אל אהבת הארץ והנוף, אצטרך לחשוב על החלפת מקצוע".
שמו של מורה הדרך הישראלי מוכר בעולם כאיש מקצוע שאין שני לו. ההכשרה ארוכה, וגם לאחריה צריך להמשיך וללמוד היסטוריה וארכיאולוגיה, בוטניקה, תולדות ההתיישבות ועוד נושאים רבים שארצנו הקטנה ברוכה בהם. מורי הדרך הם נכס חשוב למדינת ישראל. כל תייר זוכר את מורה הדרך שלו, את הקשר החם והאישי, את הרצון לחזור ולטייל שוב עם אותו האדם שהראה לו את יפי הארץ.
אובדן של מורי דרך, כאלה שילכו לרעות במקצועות אחרים, הוא בסופו של דבר אובדן קשה לענף התיירות הישראלי. בימים קשים אלה אנו מצווים לטייל. לצאת לימי טיול מודרכים, לעזור לשמר את הידע העצום הזה לימים טובים יותר, כאשר הגבולות ייפתחו והתיירים יחזרו.
אז, למי שיש לו, שמצבו בסדר, זה הזמן להרים טלפון למורה דרך ולבקש לצאת ליום טיול. מעבר לחוויית הטיול זו תהיה תרומה חשובה לשימור המקצוע הזה, שהוא חוט השדרה של ענף התיירות. המדינה כנראה תעזור במענקים והלוואות — אבל את הידע והכישרון צריך לשמר על ידי הדרכה. בסופו של דבר, תפקיד מורה הדרך מחייב תכנון מסלול, בניית סיפור, כניסה לפרטים, והעברת כל אלו בדרך חווייתית. הידע הזה נשמר רק על ידי אימונים בלתי פוסקים: יציאה לשטח עם מטיילים והדרכתם.
בגיליון הזה ובגיליונות הבאים נביא הצעות של מורי דרך מתחומים שונים למסלולי טיול. אתם מוזמנים להתקשר אליהם ולהזמין הדרכה מעולה.

קריאה נעימה,
ידין רומן

למסלולים נוספים וכתבות מרתקות רכשו מנוי של ארץ וטבע

הטבות קיץ לגולשים

אנשי המדבר

טיולי רמון

אוהד רחילוביץ הגיע למצפה רמון לפני עשרים שנה, לאחר שסגר עסק לטיולי ספארי בבוצואנה ובנמיביה. עודד שיקלר, ילד תל אביבי שהתאהב במדבריות אוסטרליה והודו, נחת לפני שבע עשרה שנה במצפה רמון והצטרף לאוהד. השניים החליטו להקים עסק שכולו אהבה למדבר הישראלי, בעיקר לאזור מכתש רמון וההר הגבוה של הנגב.
החברה שהקימו — רמון תיירות מדבר — מנסה לחבר את המטיילים לאהבה של עודד ואוהד למדבר ולטבע הייחודי שמתקיים בו. יחד עם עוד מאנשי המדבר של מצפה רמון הם עוסקים בטיולי ג'יפים, פעילויות סנפלינג, תצפיות אסטרונומיה בשמיים הנקיים מעננים של חודשי הקיץ בהר הגבוה, בלינת שטח ובארוחות גורמה. הקורונה תפסה אותם בשיא הפעילות. "חודשיים ראשונים היו טובים", אומר אוהד. "המדבר היה שקט. ריק מאנשים. פתאום ראיתי בעלי חיים בשפע. לא רק יעלים, אלא פראים, ראמים ששוחררו לטבע, שועלים ושלל חיות המדבר שמסתתרות בדרך כלל מאנשים". חודשיים נהדרים. "אבל, לאחר פתיחה קצרה מצב החירום חזר. חברות ביטלו מטיילים נעלמו ומה שהיתה צריכה להיות שנת שיא בפעילות הפכה לשנה ללא פרנסה. אני אוהב את הטיילות המדברית, חי ונושם אותה ומקווה שנדע לשרוד גם את התקופה הקשה הזו ולהתארגן מחדש, ביצירתיות של מקום שיודע לשרוד גם בתנאים קשים".

רמון תיירות מדבר
www.ramontours.com
052-3962715

טיולי קיץ בהר הגבוה של הנגב

בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים האקלים בהר הנגב הגבוה, דווקא בקיץ, הוא נעים ביותר. בערבים אפילו צריכים אפודה או סוודר קל. דווקא העונה הזו, הפחות מטויילת, היא זמן לצאת ולטייל בהר — להתאים את שעות ומקומות הטיול וליהנות מחווית מדבר אמתית.

יום סיור ג'יפים בהר הנגב יכול לגלות לנו את צפונות המקום הנפלא הזה. נצא בבוקר לנחל צין, גדול נחלי הר הנגב, ונבקר במעיין הפלא המטפטף כל השנה — עין עקב. הליכה קצרה תביא אותנו למקום נהדר לרחצת בוקר. משם נעשה עיקוף קל דרך הכביש ונעלה דרך רמת נפחא למחפורות הצינים — מערכת מערות חצובות בסלע שנועדה לשמש לאגירת נפט שעבר בקו צינור הנפט מאילת לאשקלון. למזלה של הסביבה, המאגורות חלחלו והרעיון לא היה ישים. אבל המנהרות הענקיות, שג'יפ נכנס אליהם בקלות, הן בהחלט נקודת ביקור מעניינת.
ניסע עכשיו לאורך ציר הנפט ונרד למכתש רמון במעלה נוח, בפינה הצפון־מערבית של המכתש. מעלה קשה מעט, אבל התצפית ממנו אל המכתש מרגשת. משם ניסע דרך בקעת מחמל לחאן סהרונים. בדרך נעבור ליד אבני המיל הרומיות הניצבות במכתש (סלפי עם אבן מיל חובה). מהחאן ניסע להר גוונים, שממנו תצפית פנורמית יפה על המכתש. ואם בגוונים עסקינן אז נסיים בציר צבעי הרמון: פרויקט ייחודי של שיקום המחצבות של מצפה רמון והפיכתן לגן לאומי חדש.
כוכבים בחוץ
אין מקום טוב יותר לתצפית כוכבים מאשר בקיץ בתוך מכתש רמון. אין כאן זיהום אוויר, אין אורות מסביב. שיחה על כוכבי מרום בלווי תצפיות בעזרת טלסקופים גדולים ומשוכללים זו אחת מחוויות המדבר המרתקות ביותר (לא לחינם אחד ממצפי הכוכבים החשובים בעולם ממוקם על שפת המכתש). כאשר הירח מלא הצפייה מתוך המכתש מדהימה. עם טלסקופים מתאימים אפשר לראות את העמקים והגבעות, את אזוריו השונים של העצם הקרוב ביותר אלינו ביקום.
לאחר התצפית נדליק מדורה ונקנח בארוחת ערב טעימה, תה, קפה עוגה טובה ומרשמלו.
גלמפינג, אבל בצניעות
חבילת האירוח הלילי המאובזר הגיעה גם למדברנו הקטן. גלמפינג — מלשון גלמרוס קמפינג הפך למודה עולמית. מקימים במדבר מאהל נאה עם כל השירותים — מג'קוזי דרך אוהלים מפנקים ואוהלי אוכל רחבי ידיים. דואגים למיקום נאה — בקעה חולית, צל הנחל והנה לנו אירוע מדברי יוקרתי. מבלי לעסוק במחיר, שהוא בהתאם לגלאם, זה לא מדבר. יש מאהל, יש תאורת גנרטור, ג'קוזי שאותו ממלאים מעוקב גדול — זה מעניין, אבל חוויה מדברית זה לא.
חוויה מדברית נכונה צריכה להיות צנועה יותר. כזו שלא תפחיד את חיות המדבר, תצלק את המרקם העדיין של כיסוי הקרקע ותהיה מתאימה למדברנו הקטן. החוויה המדברית מחייבת צניעות. אוהל נינוח עם מזרונים טובים, אוכל טוב שבושל בשטח, מעיין קטן שאפשר לרחוץ בו, ואפילו מקלחת פשוטה בעינינו מתאימים יותר — והחוויה הצנועה יותר גם הרבה פחות מכאיבה לכיס.

ליל אהבה במדבר

לפני עשרים וחמש שנה השיקו ארץ וטבע את אירועי ליל ירח במדבר, לילות טיול שבהם הירח, שצובע את המדבר באור לבנבנן, הופך את הטיול בלילה לחוויה מרתקת. בזמנו, האירוע הסתיים במופע שנמשך עד לזריחה. יהודית רביץ, דוויד ברוזה ועוד רבים אחרים מלאו את המדבר בשירה אדירה של אלפי המטיילים שהגיעו לאירוע. מאז נגמרו התקציבים וארץ וטבע הפסיקו לקיים את האירוע. אבל, המסלולים נותרו חווייתיים ועוצמתיים כפי שהיו בעבר.
המסלול הקלאסי הוא נחל חווארים. מי שעוד לא ירד בנחל הזה באור ירח, עם כל המשפחה, אז דחילק — הגיע הזמן. בוחרים את הימים מסביב לירח המלא (לא חייבים דווקא בט"ו באב, אפשר גם יום לפני ואחרי, וגם בחודש שלאחריו). בשעות היום נחל חווארים אינו אטרקטיבי במיוחד, אבל בלילות ירח מלא החווארים הלבנים מעצימים את אור הירח והירידה בקטע הקניוני של הנחל — הליכה של כשעתיים — היא חוויה מיוחדת.
מביני דרך יספרו לכם שכקילומטר לפני סופו של הנחל יש סדק צר בקיר הצפוני של הקניון, שאפשר לעלות בו כמאה מטרים באור הירח (בקצה הסדק הצר צריך לחזור חזרה לנחל), העצמה נאה של המסלול.
למי שכבר עבר בנחל חווארים בליל ירח, יש בהחלט אפשרויות נוספות. מסלול מעגלי בנחל נקרות, עלייה לכרבולת חררים (לא חרירים כפי שכתוב בטעות על השלט!) ועוד אפשרויות לבילוי של ליל האהבה — או כל ליל ירח אחר.
אוהד ועודד ברמון טיולים מחכים לכם. ישמחו לסייע בעצה, באירוח במדבר שלהם, בבניית מסלול מתאים לכם ובמידע עדכני לחוויה המדברית של הקיץ זה. להתראות במדבר.

רמון תיירות מדבר
www.ramontours.com
052-3962715

למסלולים נוספים וכתבות מרתקות עשו מנוי לארץ וטבע