מדריך מטרופוליס: ירושלים

על חומותיך

המדריך הזה אינו מדריך על כל מה שיש לראות בירושלים. הוא בעיקרו מדריך למוזיאונים, למרכז העיר, לעיר העתיקה ולעיקרי אתריה של ירושלים.
אתר התיירות המרכזי של ירושלים הוא העיר העתיקה, שמעת לעת יודעת ימי סער וגעש, בעוד שבימים אחרים השקט שורר בסמטאותיה. המדריך הזה הוא מעין תקווה לימים רגועים שבהם אפשר ליהנות ממלוא מכמניה של העיר העתיקה.
המדריך הראשון שחיברתי על ירושלים, יצא לאור בשנת 1978. היה זה ספרון קטן באנגלית, שעסק במלאכות המסורתיות של העיר העתיקה ונקרא
The Jerusalem Shuk Book. הוא הכיל את החומר שאספתי עקב עבודתי בהדרכה ובהקמת מכון הנוער של יד בן צבי, במחיצתה של רחל ינאית בן צבי. שווקי העיר העתיקה באותם ימים שקקו במלאכות ועיסוקים מסורתיים, שאת המידע ההיסטורי עליהם ליקטתי מתוך הספר הנפלא "מלאכות ומנהגים בפלסטינה" שיצא לאור בשנת 1928, פרי עטו של חוקר ארץ ישראל, גוסטב דאלאמן. Arbeit und Sitte in Palastina 1928 כלל שמונה כרכים בגרמנית, ששעות רבות שקדתי עליהם בעזרת הגרמנית הרצוצה שירשתי מבית הורי, מילון, ועובדי ספריית יד בן צבי (התרגום לאנגלית של כל שמונת הכרכים יצא לאור בשנת 2013). בנוסף עברתי על ספריו של פרופסור שמואל אביצור, שעסק אף הוא במלאכות של המאה ה־19 ועל ספרי המסעות הרבים שנכתבו במאה ה־19 וראשית העשרים.
ב־1978 רבים מהמלאכות והמנהגים העתיקים של ארץ ישראל עוד שרדו בעיר העתיקה, ומהם אפשר היה להבין פסוקים עלומים בתנ"ך והסברים מפולפלים במשנה ובתלמוד. בשוק החציר — סוק אל חוצור — מכרו סלים ומחצלאות קלועים משריגי גפן ומקני גומא, בשוק הבשר — סוק אל לחאמין — בכוך קטן, ישב בונה המברשות שהתקין מטאטאים ומברשות מקש וזרדים. ברחוב בית הבד — סוק חאן א־זית, עבד קוצץ הפטרוזיליה שעירבב במיומנות את הפטרוזליה בבשר הטחון שהביאו הלקוחות. מוכרי הבשמים עוד מכרו שיקויים ותבלינים בשוק הבשמים וצורפים עדיין עבדו בשוק אל־חווג'את — שוק האדונים, כפי שנקרא אז שוק הצורפים. מדריך גדול יותר חיברתי על ירושלים ב־2010 שכלל מדריך מקיף לאתרי העיר העתיקה.
בין הספר הראשון לשני עברו הרבה תיירים וצליינים בוויה דולורוזה — והרבה מהמלאכות, שאפשר היה ללמוד מהם על ימיה הקדומים של הארץ, נעלמו. המחצלאות והסלים בשוק החציר הגיעו מהמזרח הרחוק, מחנויות הבשמים הנפלאות עם עשרות מגירות העץ הקטנות, נותרו רק שלושה, ומתקין המברשות וקוצץ הפטרוזליה כבר הגיעו לגבורות ופרשו ממלאכתם.
כיום כל המלאכות האלו אינן עוד. לא השכלנו לשמר את המסורות העתיקות הללו. החלפנו אותן בחנויות של מזכרות לתיירים. העיר העתיקה מכניסת האורחים של פעם, הפכה פניה. מודרנה וקיצוניות, שאולי הולכים יחדיו, התפשטו בסמטאות.
המדריך הזה הוא תקווה. תפילה שנדע לשמר את מה שעוד נותר מהמקום הזה, שמקפל בתוכו את כל פרקי תולדות הארץ, מלאכותיה ומנהגיה. נקווה לימים של שלום שנוכל לשוב ולשבת לכוס תה עם נענע במדרגות הוויה דולורוזה, להתענג על כנאפה בחאן א־זית, ולטעום מהסיניה הנפלאה במסעדות הכוכים של שוק הבשר.

ידין רומן

אתרים ואטרקציות

בית הכנסת הגדול
רחוב המלך ג'ורג' 58
02-6230628
סיורים מודרכים בתיאום מראש
מאז חנוכתו בשנת 1982 משמש בית הכנסת כמרכז רוחני ודתי, המושך אליו תיירים ומבקרים. אולם התפילה רחב הידיים, שבו כ־1,400 מושבים, מעוטר בלוחות שיש, בנברשות זכוכית, בחלונות צבעוניים ובעבודות עץ מגולף. היצירה הבולטת מכולן היא הוויטראז' שמעל ארון הקודש בחזית האולם, שעוצב על ידי האמנית רגינה היים

בית ילין במוצא
לתיאום ביקורים:
02-5345443
yellin@shimur.org.il
בית ילין במוצא הוא אתר מורשת קסום במיקום פסטורלי במבואות ירושלים, אשר נבנה ב־1890 ושימש כביתם של יהושע ילין ורעייתו שרח לבית יהודה, המשפחה הראשונה שהתיישבה במקום. הבית שוקם ושומר באופן מוקפד כמו גם סביבתו — המרתף ששימש כרפת, הבוסתן החקלאי והכרם, עצי הפרי, חלקת התבלינים ועוד. ניתן לצאת מכאן לסיורים מרתקים בסביבה.

בית המשפט העליון
פינת הרחובות קפלן וזוסמן
ב־1986 נערכה תחרות בינלאומית לעיצוב בית המשפט העליון. הזוכים היו רם כרמי ועדה כרמי־מלמד. הבניין עוצב בסגנון שכולל מרכיבים ים תיכוניים, ירושלמיים, וארכיטקטורה מודרנית. הבניין כולל חצרות פנימיות, גנים ונוף נאה הנשקף מלשכות השופטים אל עבר העיר. דרך מרוצפת ושקועה מובילה מבית המשפט העליון אל הכנסת. הדרך היא סמלית בלבד (היא נעולה משני צדדיה) ומצביעה על הקשר בין הרשות השופטת למבצעת. בתוך המבנה תצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים, בין היתר רצפת הפסיפס מבית הכנסת העתיק בחמת גדר, ליד טבריה.

בנייני האומה
כניסה ראשית מרחוב העלייה
02-6558558
www.iccjer.co.il
בניין הקונגרס הגדול של העם היהודי נחנך באופן רשמי בשנת 1956, עם הקונגרס הציוני העשרים וארבעה. בנייתו של הבניין עדיין לא הושלמה אז, והשלד הלא גמור עמד עוד שנים רבות על הגבעה. ירושלמים כינו את הבניין "חירבת אל אומה". ב־1958, טרום השלמת המבנה, התקיימה בבנייני האומה תערוכת העשור, כאשר אלפי ישראלים עלו לרגל לירושלים לראות את הישגי עשר השנים הראשונות של המדינה. הבניין הושלם בשנת 1963.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, כאשר מעל לקיר הכניסה הגדול היה אמור לעמוד פסל מונומנטלי, שהוזמן מהאמנים יוסף זריצקי ויצחק דנציגר. הפסל מעולם לא נוצר, והקיר הגדול כוסה בקיר זכוכית בשנת 1995. בשנת 2000 נוסף אגף חדש לבנייני האומה — אולם טדי קולק. בזמן בניית האגף החדש התגלו שרידים של מחנה צבאי רומי של הלגיון העשירי, שהחריב את ירושלים בשנת שבעים, והוצב בעיר במשך 250 השנים הבאות. הבניין ידוע כיום כמרכז הקונגרסים הבינלאומי של ירושלים.

גבעת רם
עם סיום מלחמת העצמאות ניגשה המדינה לתכנן את תוכנית המתאר הראשונה לעיר הבירה. גבולות העיר הורחבו מערבה ובתווך, בין הגרעין הישן של העיר לשכונות החדשות, תוכנן מרכז לאומי חדש — מקום מושבן של מוסדות המדינה והממשלה. "הקפיטול" של ירושלים תוכנן על גבעה רחבה מדרום וממערב לרחוב יפו, שעליה עמד לפני קום המדינה כפר ערבי בשם שייח באדר. שמה של הגבעה הוחלף לגבעת רם.
האדריכל אריה שרון, שעמד בראש מחלקת התכנון של משרד הפנים, עיצב ב־1949 את התוכניות הראשוניות לגבעה. על פי התוכנית, בניין הכנסת תוכנן להיבנות בחלק הצפוני והגבוה ביותר של הגבעה בסמוך לרחוב יפו, וסמוך לכנסת יוקם "בנייני האומה", המכלול יצור חיבור בין הכנסת לבין העם היהודי. שני המבנים תוכננו לעמוד בקצותיה של רחבה גדולה. במורד הגבעה תוכננה רחבה נוספת, "רחבת המצעדים", שמסביבה יוקמו משכן הנשיא ומשרד ראש הממשלה.
התוכנית המקורית מעולם לא יצאה אל הפועל והמבנה היחיד שהוקם בחמש השנים הראשונות למדינה היה בנייני האומה. כל המבנים האחרים; הכנסת, משרדי הממשלה, בית המשפט העליון, בנק ישראל, האוניברסיטה העברית, שדרת המוזיאונים, וכעת גם הספרייה הלאומית הנמצאת בבנייה, ותכנית להקמת בית ראש הממשלה — נבנו וייבנו בהמשך ללא כל תוכנית מרכזית, מעין גיבוב של מבנים שנבנו אד הוק.

גינות סחרוב
בין הרחובות מגיני ירושלים ושדרות בן־גוריון
הגינות נקראות על שם אנדריי סחרוב, פיסיקאי סובייטי ופעיל זכויות אדם שזכה בפרס נובל לשלום.

גן בלומפילד
רחוב דוד המלך, ירושלים
פינה ירוקה בין שכונות ימין משה ומשכנות שאננים, בסמוך לטחנת הרוח. בחלקו הצפוני של הגן פורחות ערוגות פרחים עונתיים, ובדרומו ניצבת מזרקת האריות, שתוכננה על ידי אמן גרמני והוענקה כשי לבירה על ידי גרמניה המערבית בשנת 1989.

גן הוורדים
כניסה מרחוב קפלן
הגן משתרע בין הכנסת לבין בית המשפט העליון והוקם ב־1981. בגן בריכה אורנמנטאלית, גן יפני, כמה מפלי מים ו־15,000 שיחי ורדים. ב־1984 הוקם בראש הגן "גן האומות" — שבו כל אומה עיצבה חלקה, בהתאם לאופיה הלאומי. בגן האומות עבודות פיסול של אמנים ידועים כמו ג'אן מירו, בוורלי פפר, וגבריאל היידקר. בסמוך לגן נבנה אקווריום ירושלים, שעדיין לא נפתח לקהל.

גן החיות התנ"כי
דרך אהרון שולוב 1
02-6750111
גן חיות ייחודי, שחלק מבעלי החיים שבו קשורים לארץ ישראל או מוזכרים בתנ"ך, בעוד שאר החיות מייצגות אזורי גידול מגוונים מכל יבשות תבל. בגן תצוגת חיות קטנות, כלובי ציפורים, אקווריומים ומספר גרעיני רביה של בעלי חיים שנכחדו מנופי הארץ. הגן בנוי בשני מפלסים, שלאורכם נמצאות תצוגות בעלי החיים, ומסלול התנועה בו מעגלי. מיצג תלת ממדי לילדים מוקרן במפלס הכניסה.

גן הפעמון
רחוב ז'בוטינסקי 1
02-5618514
הפארק העירוני השני בגודלו בבירה, שבלבו העתק של פעמון החירות של ארצות הברית. בתחומי הגן שוכן תאטרון בובות, תאטרון "הקרון".

גן הארי סאקר
שד' בן צבי יצחק 1
הגן, בחלקו העליון של עמק המצלבה, הוקם בשנת 1965 בתרומתו של הארי סאקר, מנהיג ציוני מאנגליה. בגן נערכים רבים מהאירועים והפסטיבלים המרכזיים בירושלים.

גן השושנים
בין הרחובות פינסקר ודובנוב
גן ציבורי בשכונת טלביה, שהוקם בשנות ה־20 על ידי הבריטים. הגן שוקם ב־1992. במקום תצפית אל עבר המושבה הגרמנית.

גן רבינוביץ'
רחוב טהון פינת רחוב הנטקה
גן שעשועים בשכונת קרית היובל, המוכר בשם "גן המפלצת", הודות למגלשת הבטון הגדולה הניצבת בו, המעוצבת כראש של יצור פנטסטי. הפסלת הצרפתיה ניקי דה סן פאל יצרה את המפלצת כייצוג של אשה בשרנית החולשת על הפארק מחד, המשרה תחושה נעימה על הסובבים מאידך. בגן מתקנים נוספים, הנחים בצלה של המגלשה יוצאת הדופן.

הארכיון הציוני המרכזי
רחוב שזר 4
02-6204800
הבניין, בצידו המערבי של בנייני האומה, מכיל את ארכיונה של התנועה הציונית. הפריטים בארכיון הם מהשנים 1970-1880, ומתעדים את צמיחתה והתפשטותה של התנועה הציונית, הקמתה של מדינת ישראל, ופרקים בתולדות העם היהודי. בארכיון שמורים גם מכתביהם וכתביהם הפרטיים של פעילי התנועה הציונית. ארכיון הסרטים היהודים של סטיבן שפילברג שמור אף הוא בארכיון הציוני.

הגן הבוטני האוניברסיטאי
יהודה בורלא 1
02-6794012
אוסף הצמחים החיים הגדול ביותר בישראל. בגן גדלים יותר מ־6,000 מיני צמחים שונים מהעולם, המוצגים בחלקות גיאוגרפיות המדמות את נופי הצומח של כל יבשת. הגן משמר צמחים רבים בעלי ערך אסתטי, בוטני וחקלאי, ומהווה מקלט ליותר מ־200 מינים של צמחים בסכנת הכחדה בארץ.

הכנסת
קרית בן־גוריון
02-6753396
הכניסה חופשית
מרכז המבקרים של הכנסת מציע לקהל סיורים ופעילויות במגוון רחב של נושאים. הסיור עוסק בדמוקרטיה הישראלית, בתפקידיה ובעבודתה של הכנסת ובפריטי האמנות במשכן. הסיור עובר בין ועדות הכנסת, אולם המליאה, טרקלין שאגאל ועמדת מגילת העצמאות. הסיורים נערכים בימים ראשון וחמישי בשעות 14:00-8:30 ואורכם כשעה.

התחנה לחקר ציפורי ירושלים
רחוב רוטשילד, קרית נאום
02-6537374
אתר הטבע העירוני הראשון בישראל החוקר את פעילותן של הציפורים בעיר, המשמש במקביל כמרכז קהילתי למחקר והחינוך. אפשר להצטרף לסיור מודרך שנמשך כשעתיים.

טחנת הרוח
רחוב ימין משה 1
הכניסה חופשית
הטחנה הנודעת של משכנות שאננים שוכנת בכניסה לשכונה והיא המבנה הראשון שנבנה בה ב־1858. כיום פועל כאן מוזיאון צנוע המוקדש לקורות חייו של יוזם הטחנה משה מונטיפיורי.

מנזר המצלבה
כניסה מרחוב אברהם גרנות
02-6790961
במורד עמק המצלבה ניצב המנזר היווני־אורתודוקסי הזה שנבנה בשנת 1038 באתר שבו על פי המסורת הנוצרית צמח העץ, שממנו הכינו את הצלב שעליו נצלב ישו. מנזר ראשון הוקם באתר הזה במאה השישית. הוא נהרס בשנת 614 על ידי הפרסים. המנזר נבנה מחדש במאה ה־11 על ידי מסדר של נזירים מגאורגיה. במאה ה־17 רכשה הכנסייה היוונית־אורתודוקסית את המנזר. עד לתחילת המאה העשרים המנזר שימש כסמינר תיאולוגיה, אחד הסמינרים החשובים ביותר של הכנסייה הנוצרית המזרחית. במנזר תצוגה של פסיפסים וציורי פרסקו מהמאה ה־16 וה־17.

מעלית הזמן ירושלים
שדרות ממילא, יצחק קריב 6
02-6248381
מעלית הזמן הנה חוויה אינטראקטיבית שלוקחת את המבקרים אל מקומות ייחודיים ומענינים: מסע במעלית הזמן אל סודות ירושלים, אל החלל, מסע בקפסולה זעירה אל תוך גוף האדם ומסע אל נפלאות העבר, ההווה והעתיד של בירת ישראל.

עמק הצבאים
צומת פת-הרצוג
052-3869488
עמק פתוח המשתרע על שטח של 205 דונם בדרום־מערב ירושלים, שזכה לשמו הודות לעדר צבאים החיים בו. הפעילות באתר מותאמת לאוכלוסיה מגוונת: משפחות, בני נוער, תלמידים, בני הגיל השלישי, תיירים, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ועוד. מלבד מפגש בלתי אמצעי עם הטבע ובעלי החיים, המבקרים במקום זוכים לחינוך חברתי וסביבתי, חיזוק הזיקה בין התושבים העיר לסביבתם וחשיפה למגוון תופעות טבע ייחודיות לירושלים.

פארק רבין
כביש 38, בין מחלף שער הגיא למסילת ציון
פארק מיוער, המשתרע על פני שטח של 15 אלף דונם בקרבת שער הגיא. הפארק כולל שטחי יערות ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים.

קו 99 — סובב ירושלים
יפו 224, ירושלים
02-5314600
קו האוטובוס מספר 99 של חברת אגד וסיטי טורס מציע סיור באוטובוס תיירותי בן שתי קומות, העובר באתריה ההיסטוריים והמרכזיים של העיר. ניתן לערוך את הסיור המעגלי השלם הנמשך כשעתיים, או לעלות ולרדת מהאוטובוס ללא הגבלה ב־28 תחנות ולבקר באתרים ובאטרקציות שלאורכו. הדרכה בשמונה שפות זמינה באמצעות אוזניות שמע אישיות.

שדרות ממילא
בין צומת אגרון לגיא בן הינום
02-6360000
קניון פתוח בו בתי העסק שוכנים במבנים היסטוריים יפים במיוחד, שבזכות סמיכותו לשער יפו ומגדל דוד הפך לאחד ממוקדי הקניות המרכזיים בעיר. במתחם חנויות יוקרה, סניפים של רשתות בין־לאומיות, גלריות אמנות, בוטיקים, מלונות, מסעדות ובתי קפה. בצדי השדרה מוצבים פסלים וציורים של אמנים מקומיים וזרים ובמקום מתקיימים אירועי תרבות, תערוכות פתוחות ומופעי רחוב.

שוק מחנה יהודה
בין רחוב יפו לרחוב אגריפס
אחד השווקים המפורסמים בישראל. ראשיתו בסוף המאה ה־19 ומאז שינה את פניו אין־ספור פעמים. בין דוכני המזון הוותיקים קמו בתי קפה ומסעדות, חנויות אופנה ואוכל טבעוני, שהפכו את השוק לאתר תיירות מבוקש. ניתן לסייר בשוק באופן עצמאי, לרכוש את כרטיס הטעימות (המאפשר טעימה מדוכנים וחנויות נבחרות), לסיור המודרך, או לקחת חלק בסדנת בישול.

שמורת הר הטייסים
כביש 395, בין מושב רמת רזיאל לאיתנים
שמורה קטנה סביב אחת הפסגות הגבוהות בהרי ירושלים, המתנשאת לגובה של 796 מטרים, ובה שוכן אתר הנצחה לחללי חיל האוויר. הצמחיה במקום מורכבת מחורש של אלון מצוי ואלה ארצישראלית, שבצליהם גדלים סוגים רבים של סחלבים (הפורחים בחודש מרץ) ומתגוררים בעלי חיים כמו שועלים, תנים, דורבנים ועוד. בחלקה המזרחי של השמורה נובע מעין עין טייסים.