ארץ וטבע 184

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 184. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 184 – תרבות

"הרי כאשר אנחנו נוסעים לחו"ל ורואים קבוצה מסוימת של אנשים אנחנו אומרים 'הנה, אלה ישראלים'. איך אנחנו יודעים? יש משהו, יש ריח, סטייל, או אפילו נון סטייל. אבל הנון סטייל נוצר מאידיאולוגיה מסויימת. ממשהו שהתחיל פעם…" כך אמרה תמרה יובל־ג'ונס יוזמת התערוכה "מקום לאופנה — מסע בעקבות הבגד הישראלי", אותה בין היתר אנו סוקרים בגליון זה.
אחר הריח, הסטייל או הנון סטייל הזה ניסינו להתחקות בגליון התרבות שלנו, שלישי מתוך סדרה של שבעה גליונות המוקדשים לשנת ה־70 לישראל. אך לנסות ולשים את האצבע על מהי תרבות ישראלית היא מלאכה לא פשוטה, שכן גם לאחר שבעה עשורים, בדומה להגדרתו של שופט בית המשפט העליון האמריקאי פוטר סטיוארט בנוגע לפורנוגרפיה "…אולי לעולם לא אצליח להגדיר זאת… אבל אני מזהה את זה כשאני רואה את זה" I know it when I see it.
התרבות הישראלית פורחת ומשגשת, על כך אין ויכוח, אך מה עושה אותה ישראלית? האם היצירה של האמן הבינלאומי יעקב אגם היא חלק מאותה תרבות ישראלית רק בשל הביוגרפיה הפרטית שלו כיליד ישראל, או בשל המוטיבים היהודים השזורים בה? האם תרגום של הגיאוגרפיה הארץ ישראלית לבדים, היא המגדירה אופנה ישראלית, או אולי העובדה שמעצבים ישראלים ערכו את התרגום הזה? ומה יותר ישראלי; רקמה תימנית או אריג בדואי, והאם השיכונים הממלאים את רחובות ערינו, שהם בכלל תוצר של מחשבה מודרנית בינלאומית, יכולים להוות סמל לתרבות לוקאלית? ואולי השפה היא הסוד; תרבות ישראלית תרבות עברית — אבל אז הדרנו את היצירה הישראלית הפורחת בארצנו בערבית, באמהרית ושלל שפות נוספות.
לכן בגליון זה ויתרנו על ההגדרה, ובמקום זאת בחרנו לפרוש מניפה רחבה וססגונית, המציגה פנים שונות של התרבות שפרחה פה ב־70 שנות עצמאות (ואף יותר אם לוקחים בחשבון שהתיאטרון הלאומי של ישראל, 'הבימה', חגג השנה מאה לייסודו). כשאנחנו זוכרים בצניעות, שגם אנחנו, בעזרתכם הקוראים, ככתב עת עברי העוסק בנושאי ארץ ישראל, גם אנחנו חלק מהגוונים הרבים המרכיבים את אותה מניפת תרבות.

קריאה נעימה
ידין רומן