ארץ וטבע 187

ארץ וטבע נוסד ב-1985 על ידי קבוצה של מורי דרך שרצו להקים כתב עת עצמאי ומקצועי בתחומי הכרת הארץ וידיעתה. מאז זרמו הרבה מים בירדן. בתוך ארץ וטבע התלכדו טבע וארץ, ארץ היעל, ואפילו פשוש האגדי. 35 שנים עברו מאז וארץ וטבע נותר נאמן לדרכו המקורית. נוספה לו מהדורה אנגלית, ספרים בנושאי ידיעת הארץ, כתב עת יוקרתי על ערים בחו”ל ומהדורות דיגיטליות.

אבל, בבסיס ארץ וטבע נשאר נאמן לחזונו ודרכו. בית מקור עצמאי בידיעת הארץ. מגזין בו תוכלו למצוא כתבות מרתקות על היסטוריה, גאוגרפיה, ארכאולוגיה וממצאים חדשים בארץ ישראל, טבע, מסלולי טיול ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו וליהנות מכתב עת איכותי ומרתק. 

גאים להציג בפניכם את גיליון ארץ וטבע 187. קריאה מהנה!

למנוי שנתי לארץ וטבע לחץ כאן>>

גיליון ארץ וטבע 187 – שומרים על הים

ארץ ישראל התברכה ב־306 קילומטרים של חופים, 196 קילומטר לאורך הים התיכון (מתוכם 8 קילומטרים שטחי נמל), והשאר חופי הכינרת, ים המלח וים סוף. לא מעט, אבל לא הרבה, אם בודקים ביחס למדינות אחרות מסביב לים התיכון שנהנות מחופים מפורצים, שלל איים ואפילו אגמים.
כאשר בודקים מה מתוך אותם 306 קילומטרים פתוחים לציבור, מגלים שרק 18,857 מטרים מחופי הארץ מוכרזים לרחצה — פחות מ־6 אחוזים, המחולקים ל־147 חופים מוכרזים. רוב החופים הם כמובן לאורך הים התיכון. בכנרת מתוך 57,000 מטרים של חוף (57 קילומטרים) רק 2,434 מטרים מוכרזים לרחצה ב־29 חופים. בים סוף, בתחום העיר אילת מתוך 11 קילומטרים של חוף — 11,000 מטרים — רק 749 מטרים הם חופים מוכרזים לרחצה.
המצב המדהים ביותר הוא לאורך חופי הים התיכון. 9 מיליון תושבי ישראל השואפים ל־10 מיליון, צריכים להצטופף ב־98 חופים מוכרזים המקיפים 13,865 מטרים. נרחיב ונניח שכל חוף רוחבו כ־100 מטרים, התחום האסור לבנייה לאורך החופים — אזי לכל אחד מאזרחי ישראל עומדים 15 סנטימטרים מרובעים. איך שלא נחשב את זה, נקטין את מספר האנשים ואת מספר הפעמים שהם באים לחוף, נוריד את אלה שבחו"ל ונוסיף את התיירים אנחנו מגיעים למדינה ים תיכונית עם מעט מאוד חוף ים תיכוני מותר לרחצה. בנוסף לכך מאז שנות הששים, עם בנייתו ובהמשך השלמתו של סכר אסואן על הנילוס, הצטמצה מאוד אספקת החול לחופים המזרחיים של הים התיכון.
ומי יושב על שטחי החוף האסורים לרחצה? נמלים — 3, מרינות — 6, תחנות כוח — 5, מתקני התפלה — 4, מתקני וכפרי נופש קיימים או מאושרים — 26, וגם מתקנים לקליטת גז. 12.5 קילומטרים של חוף הם חסרי סטטוס, והרוב הגדול, שמורות טבע ושטחי אש.
אם נחזור להשוואה עם מדינות ים תכוניות אחרות אז ביוון יש 13,600 קילומטרים של חופים, בתורכיה 7,200, בכרתים 1,046 ובמרוקו 1,835 קילומטרים של חוף.
מה אפשר ללמוד מכל הנתונים האלה? ראשית שהרעיון הרווח מזה שנים רבות לקדם את ישראל כאתר לתיירות נופש ימית — הגיע הזמן שיתעדכן. נוסף לכך צריך לשמור על החופים כאתרי נופש לאזרחי ישראל, ולצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בחופים לפיתוח כפרים ומלונות סגורים ואפילו לשמירת טבע. אמנם, חשוב לשמור על הטבע — אבל גם לבני האנוש צריך לשמור מקום.
תילי תילים של דו"חות כבר נכתבו בעניין הזה, בראשם דו"חות של מבקר המדינה, שהתייחס לחשיבות שמירת החוף לרווחת תושבי ישראל. ועד שזה ייעשה, ויגדילו את פיסת החוף העומדת לרשות כל אחד מאתנו, נאלץ אולי, לבלות בחופי הים התיכון המקסימים — מעבר לים.

קריאה נעימה
ידין רומן