ברוקלין: גיליון ומדריך

למה מגיע לברוקלין גליון משל עצמה בנוסף לניו יורק? השאלה הזאת לרגע לא הטרידה את התושבים המקומיים שעזרו ביצירת הגליון. עבורם, הבחירה לכתוב על הרובע הגדול ביותר בניו יורק כאזור שעומד בעצמו הייתה טבעית לחלוטין. עבור רובנו, ברוקלין ניצבת תמיד אל מול מנהטן. ההשוואה הזאת משפיעה על הדרך שבה אנו רואים את ברוקלין — פרוספקט פארק ניצב מול סנטרל פארק, מוזאון ברוקלין מול המטרופוליטן, הברים ההיפסטרים של וויליאמסבורג מול אווירת הרוקנרול של האיסט ווילאג'. אולם הבחינה של ברוקלין בפני עצמה, חושפת רבדים ומורכבויות שמטשטשים כשאנו רואים אותה רק כחלק מניו יורק. מול מנהטן, ברוקלין ידועה כמרכז של הקהילה החסידית, יהודית, של ניו יורק, אבל כשמסתכלים עליה במנותק, ההיסטוריה של הקהילה הזו נגלית לעין. הבלט של ברוקלין נראה קטן מאוד ביחס להופעות במרכז לינקולן, אבל בתוך ההקשר של הרובע המגוון שבו הוא נמצא, הוא נצחון היסטורי והישג אמנותי שמחייה צורת אמנות עתיקה. ניו יורק תמיד הייתה עיר של חולמים שהגיעו אליה כדי להגשים את עצמם, ברוקלין הייתה מקום לצאת ממנו, מקום שרצית לברוח ממנו. סם נוריץ', מו"ל עיתון הפורוורד, העיתון היהודי הגדול בעולם סיכם זאת בבהירות, "פעם ברוקלין הייתה מקום שבאת ממנו, היום היא יעד".