אדינבורו: גיליון בלבד

את סיפורה של אדינבורו אפשר לקרוא באבנים וברחובות. עברה חי וקיים בקירות הבתים. באמצעות הטופוגרפיה של העיר, גודל הרחובות, עיצוב הבניינים, מספר הקומות וסוג הלבנים ניתן להבין מה היו הרעיונות והערכים שמהם ניזונו אנשי אדינבורו. אדינבורו חצויה לשניים, לא רק על ידי העמק הגדול המפריד בין שני חלקי העיר, אלא בעיקר בשל הפער העצום בין סגנונות הבנייה והתוכן החברתי שמאחורי כל אחד מחלקיה. בצד אחד שוכנת העיר העתיקה של אדינבורו — יצירה בולטת מימי הביניים ששמרה על המוטיבים הידועים של ערי אירופה באותם ימים חשוכים: סמטאות פתלתלות מרוצפות לבנים, סדורות במבוך שהתפתח לפי צורכי העיר. תוצר של הרגע, ללא כל תכנון מקדים או תוכנית אב. מצדו השני של העמק נגלית העיר החדשה של אדינבורו, המשקפת הלך רוח שונה לחלוטין. הפעם הייתה תוכנית בנייה מסודרת, שלפיה הוחלף המבוך הישן ברשת רחובות משורטטת בצורה מושלמת כמעט. בנייה ניאו–קלאסית הביאה את הארכיטקטורה הג'ורג'יאנית לשיאה. מול יצירה אירופית טיפוסית ניצבה יצירה אנגלית, ויש אף אומרים יצירה סקוטית, שכן לעיר החדשה של אדינבורו אין אח ורע בכל העולם, גם לא בערים אחרות באנגליה.