וושינגטון: גיליון בלבד

למי שרגיל להתבונן בבירות עטורות עבר היסטורי מרשים ומפותל, מעניקה וושינגטון חוויה שונה. המסייר בין המבנים הפדראליים בשדרות רחבות הידיים אינו יכול שלא לחוש כי הנוף העירוני של הבירה האמריקאית מתוכנן, ואפילו נקי מדי. זהו נוף עירוני חדש ללא ריבוד היסטורי משמעותי. אין פלא: וושינגטון נולדה מתוך החלטת הקונגרס שהתקבלה ב-1790, להקים בירה חדשה, והתוכניות שעל פיהן נבנתה ביקשו לממש את הפנטזיה והפילוסופיה האמריקאיות. כדי לנסות להבין את הבירה האמריקאית כדאי להתבונן במתח שנוצר בין שני קטבים: מצד אחד הוויה פוליטית עם עוצמה אדירה – אחרי הכל, כאן יושבת הנהלת העולם המערבי המתפקדת מתוך מבני פאר ואנדרטאות שיעבירו את המסר. מצד שני, מדובר בעיר לכל דבר: עם אנשים שיוצאים מדי יום לעבודה ולוקחים חלק בחיי תרבות ומסחר. חלקם מתחלפים בכל פעם שמתחלף השלטון. שני שלישים מהם שחורים. תושבי העיר הזו חיים באנומליה: הם משלמים מסים אבל אין להם נציגים בסנאט, ובבית הנבחרים יש להם רק נציג אחד, ללא זכות הצבעה. גיליון “מטרופוליס” מתבונן במפגש בין שני הקטבים הללו: העוצמה חסרת התקדים מצד אחד, וחיי היומיום האנושיים – רחוב נחמד עם גרפיטי על קיר, חנות ספרים, בית קפה – מצד שני. נראה שבמהלך העשור האחרון צעדה וושינגטון בכיוון ידידותי ואנושי יותר. אזורים כמו ג’ורג’טאון, כיכר דופונט, רחוב U ורחוב 14 מפתחים אופי משל עצמם, עם אוכלוסייה טיפוסית ומרקם עירוני ייחודי. הזמנה להציץ אל הנוף העירוני סביב הלב הפועם בחדר הסגלגל.