לווית הסרדין

האלמנות המקוננות צועדות אחרי המנוח ומתייפחות מרה, אי אפשר לפספס את קולות הקינה שלהן הממלאים את האוויר. ככל הנראה הן לא באמת מצטערות על בר המינן, שכן המת הוא סרדין ענקי, אלא על סיומו של הקרנבל ושובם של ימי החול, כמעט. טקס לווית הסרדין מסמל את סיום הקרנבל, אך עד סוף השבוע המכונה הפינייטה, עוד ימשכו החגיגות. לווית הסרדין היא אחד האירועים הבולטים, של למעלה משבוע רצוף אירועים של הקרנבל של סנטה קרוז, כנראה הקרנבל המפורסם והאהוד בעולם אחרי זה של ריו דה ז'נירו. את הסרדין המובל בראש התהלוכה ייצרו אסירים בבית הכלא המקומי כשהסרדין מובל לשריפה. האלמנות, שהן לא פעם גברים בלבוש נשים, וקולות הנהי מעוררי הצחוק שלהן, בדרך למדורה, הם סימן לפרידה מימי הקרנבל. לאירוע המבדח היסטוריה שמקורה בקרנבלים מהתרבות הספרדית, והצייר הספרדי הנודע פרנסיסקו גויה צייר את החגיגה בציור בשם 'לווית הסרדין' שתיאר את סיום הקרנבל במדריד בסוף המאה ה-18או בתחילת המאה ה-19 ונמצא כיום באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות של סאן פרננדו במדריד.

הקרנבל של סנטה קרוז דה טנריפה, כמו אחיו מהצד השני בעולם, מקורו במסורת הנוצרית-קתולית. במשך כ-40 ימי הלנט-הצום, לפני חג הפסחא, נהגו הנוצרים להתנזר מאכילת בשר ומשאר תענוגות גופניים. התענית הזו מתחילה ביום רביעי של האפר (Ash Wednesday), ולפני שנכנסים לתקופה היבשה, נחגגו ברחבי אירופה מעין סעודות מפסקת ראוותניות, גרגרניות, ומופקרות, שהן המקור לקרנבל. מקור המילה קרנבל הוא מהמילים בלטנית, "פרידה מהבשר", ועד היום רוב הקרנבלים ברחבי העולם נחגגים בתקופה זו, שנופלת באזור פברואר, מרץ. 

לווית הסרדין היא רק אחד מהאירועים הרבים מאוד המרכיבים את הקרנבל של סנטה קרוז, להם מצפים, אזרחי העיר, האי, ותיירים רבים המגיעים בכל שנה להנות מהחגיגות. כבר בשבועות לפני פתיחתו הרשמית של הפסטיבל נערכות תחרויות שונות ונחשפים שיר הקרנבל והפוסטר של השנה, אותו עיצבו לאורך השנים אמנים רבים. מסורת עיצוב הפוסטר היא חדשה יחסית, רק מ-1962, אבל עדויות לקיום החגיגות יש מזמן הגעת האירופאים לאי, ואולי אפילו קודם. תיעוד בכתב משנת 1605 מציין את המנהג להתלבש בבגדי המין השני במהלך ימי הקרנבל. למרות שבאופן רשמי נאסר לערוך את החגיגות תחת שלטון הדיקטטורים דה ריברה ופרנקו, החגיגות בטנריף נמשכו בשם "חג החורף" גם בתקופות האפלות. מאז 1987 בכל שנה מוכרז נושא לקרנבל, בין הנושאים סביבם נתפרו התלבושות והתפארות היו לאורך השנים אלף לילה ולילה, ימי הביינים, סרטי אימה, העתיד וכח הפרחים.

הקרנבל נפתח באופן רשמי ביום רביעי הקודם ליום רביעי של האפר, באירוע בחירת מלכת הקרנבל. באירוע צועדות המועמדות בתלבושות מפוארות ומוגזמות, שמשקלן מגיע לעשרות קילוגרמים-מדובר כמעט בתפאורות אליהן משובצות המועמדות, יותר מאשר בגד שבאמת אפשר להלך בו.  באירוע שמשודר גם בטלויזיה, המלכה נבחרת על ידי חבר שופטים בשילוב של הצבעות מהבית. בעשורים האחרונים נבחרות גם מלכה מבין הילדות, ומלכה מבין הפנסיונריות. ביום ו' מובילה מלכת הקרנבל ביחד עם שושבינותיה, מצעד גדול המודיע על הגעתו של הקרנבל ברחובות העיר. במצעד ישנן במות מקושטות וקבוצות שונות, המחופשות כאיש אחד ומתחרות בינהם בריקוד, הופעה, נגינה ושירה. יום שבת של הקרנבל מוקדש לריקודים ברחובות ובמות מוזיקליות שונות ממוקמות לסייע לחוגגים ולרוקדים. ביום א' נערך הקרנבל של שעות היום. זוהי יוזמה חדשה יחסית, שביקשה לאפשר גם למשפחות ולילדים לקחת חלק פעיל בחגיגות, שמטבע הדברים ובסיוע האלכוהול, הופכות מעט פרועות בשעות הלילה. בקרנבל של היום החגיגות מתחילות בשעה המהוגנת של אחת בצהריים. האירוע נערך גם  ביום שבת שלאחר יום רביעי של האפר. ביום שני חוגגים כל הלילה, יום שלישי הוא יום בו נערך מצעד לסיום הקרנבל, בין היתר לתיירים הרבים שמגיעים במיוחד, ביום ד' מתרחשת כאמור קבורת הסרדין, והסיום הרשמי של החגיגות, אבל כנראה בכדי להקל את יסורי הגמילה, חוזר הקרנבל לפרפור אחרון בסופ"ש העוקב הנקרא גם הפיניאטה. כשבתווך נערכים אירועים נוספים. ביום ראשון מסתיים הקרנבל באופן סופי ומוחלט בין היתר עם תחרות מכוניות עתיקות ומופע זיקוקי דינור ששולח את כולם לישון לקראת ההאנג אובר והחזרה לימי החול המשמימים.